מייעד

מייעד בתלמוד הבבלי: מועד (=שהתרו בו), מיעד. בניקוד: מְיַיעֵד, מִיַּיעַד. מופיעה ב־7 דפים בש״ס, למשל קידושין יב. (12a).

פירוש

  • מועד (=שהתרו בו)
  • מיעד

צורות מנוקדות

מְיַיעֵד · מִיַּיעַד

היכן מופיעה בתלמוד

14 מופעים בש״ס · 7 עמודים