מגע
מגע בתלמוד הבבלי: מַגִּיעַ (=גורם לנגיעה). בניקוד: מַגַּע, מַגָּע. מופיעה ב־25 דפים בש״ס, למשל שבת קיב: (112b).
פירוש
- מַגִּיעַ (=גורם לנגיעה)
צורות מנוקדות
מַגַּע · מַגָּע
היכן מופיעה בתלמוד
41 מופעים בש״ס · 25 עמודים
- שבת קיב: (112b)
- עירובין כד. (24a)
- פסחים י. (10a)
- פסחים סז: (67b)
- ראש השנה טז: (16b)
- חגיגה כ: (20b)
- בבא בתרא נה: (55b)
- סנהדרין מח. (48a)
- עבודה זרה לא. (31a)
- עבודה זרה נח: (58b)
- עבודה זרה סט. (69a)
- עבודה זרה ע. (70a)
- עבודה זרה ע: (70b)
- מנחות כד: (24b)
- חולין סח: (68b)
- חולין עב. (72a)
- חולין עב: (72b)
- חולין עג. (73a)
- חולין עד: (74b)
- חולין קכד: (124b)
- חולין קכה. (125a)
- נדה ו. (6a)
- נדה טו. (15a)
- נדה מב: (42b)