כרבא
כרבא בתלמוד הבבלי: חָרִישׁ, כְּרָב (=הענף העבה שבעיקר הדקל), כְּרוּב (ירק). בניקוד: כְּרָבָא, כְרָבָא. מופיעה ב־36 דפים בש״ס, למשל ברכות לט: (39b).
פירוש
- חָרִישׁ
- כְּרָב (=הענף העבה שבעיקר הדקל)
- כְּרוּב (ירק)
צורות מנוקדות
כְּרָבָא · כְרָבָא
היכן מופיעה בתלמוד
41 מופעים בש״ס · 36 עמודים
- ברכות לט: (39b)
- שבת כד: (24b)
- שבת קכד: (124b)
- פסחים קג. (103a)
- יומא מו: (46b)
- סוכה ב: (2b)
- יבמות נז. (57a)
- יבמות סג. (63a)
- כתובות לט: (39b)
- כתובות קח. (108a)
- גיטין ג. (3a)
- גיטין סט: (69b)
- קידושין יח. (18a)
- קידושין לו. (36a)
- בבא קמא צב. (92a)
- בבא קמא צו: (96b)
- בבא מציעא טו. (15a)
- בבא מציעא קט. (109a)
- בבא בתרא נב. (52a)
- מכות טז: (16b)
- מנחות ד. (4a)
- חולין ג: (3b)
- חולין קא: (101b)
- בכורות מא. (41a)