ההיא
ההיא בתלמוד הבבלי: אוֹתָהּ, הַהִיא. בניקוד: הָהִיא, הַהִיא, הָהֻיא. מופיעה ב־330 דפים בש״ס, למשל ברכות ז. (7a).
פירוש
- אוֹתָהּ
- הַהִיא
צורות מנוקדות
הָהִיא · הַהִיא · הָהֻיא
היכן מופיעה בתלמוד
404 מופעים בש״ס · 330 עמודים
- ברכות ז. (7a)
- שבת כו. (26a)
- עירובין ב. (2a)
- פסחים ז: (7b)
- ראש השנה לא: (31b)
- סוכה טז: (16b)
- מגילה כו. (26a)
- יבמות סב. (62a)
- יבמות קכ: (120b)
- כתובות צח. (98a)
- נדרים נ: (50b)
- גיטין כג. (23a)
- גיטין פט. (89a)
- בבא קמא יד. (14a)
- בבא מציעא סז. (67a)
- בבא בתרא מב. (42a)
- סנהדרין כא: (21b)
- סנהדרין עב: (72b)
- מכות י: (10b)
- עבודה זרה כח: (28b)
- זבחים יא: (11b)
- חולין ח: (8b)
- חולין נח: (58b)
- כריתות כא: (21b)