דמסיימי

דמסיימי בתלמוד הבבלי: שגּוֹמְרִים, של גּוֹמְרִים, שמְסַיְּמִים, של מְסַיְּמִים, שמְסֻיָּמִים (=ברורים), של מְסֻיָּמִים (=ברורים). בניקוד: דִּמְסַיְּימִי. מופיעה ב־4 דפים בש״ס, למשל תענית יב: (12b).