דיהבה

דיהבה בתלמוד הבבלי: שנָתְנָה, של נָתְנָה, שנְתָנָהּ (=נתן אותה), של נְתָנָהּ (=נתן אותה), שנוֹתֶנֶת, של נוֹתֶנֶת. בניקוד: דְּיַהֲבַהּ, דְּיָהֲבָה, דִּיהַבָה. מופיעה ב־7 דפים בש״ס, למשל נדרים לד: (34b).

פירוש

  • שנָתְנָה
  • של נָתְנָה
  • שנְתָנָהּ (=נתן אותה)
  • של נְתָנָהּ (=נתן אותה)
  • שנוֹתֶנֶת
  • של נוֹתֶנֶת

צורות מנוקדות

דְּיַהֲבַהּ · דְּיָהֲבָה · דִּיהַבָה

היכן מופיעה בתלמוד

8 מופעים בש״ס · 7 עמודים