דטפח

דטפח בתלמוד הבבלי: שטָפַח (=הִכָּה), של טָפַח (=הִכָּה). בניקוד: דְּטֶפַח. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל חולין קכד. (124a).

פירוש

  • שטָפַח (=הִכָּה)
  • של טָפַח (=הִכָּה)

צורות מנוקדות

דְּטֶפַח

היכן מופיעה בתלמוד

1 מופע בש״ס · 1 עמוד