דזבניה
דזבניה בתלמוד הבבלי: שקְנֵה אוֹתוֹ, של קְנֵה אוֹתוֹ, שקָנָהוּ, של קָנָהוּ, שמָכְרֵהוּ (=מכור אותו), של מָכְרֵהוּ (=מכור אותו), שמְכָרוֹ, של מְכָרוֹ, שמְכָרָהּ, של מְכָרָהּ. בניקוד: דְּזַבְּנֵיהּ. מופיעה ב־2 דפים בש״ס, למשל בבא קמא צו. (96a).
פירוש
- שקְנֵה אוֹתוֹ
- של קְנֵה אוֹתוֹ
- שקָנָהוּ
- של קָנָהוּ
- שמָכְרֵהוּ (=מכור אותו)
- של מָכְרֵהוּ (=מכור אותו)
- שמְכָרוֹ
- של מְכָרוֹ
- שמְכָרָהּ
- של מְכָרָהּ
צורות מנוקדות
דְּזַבְּנֵיהּ
היכן מופיעה בתלמוד
2 מופעים בש״ס · 2 עמודים