דאתו
דאתו בתלמוד הבבלי: שבּוֹאוּ, של בּוֹאוּ, שבָּאוּ, של בָּאוּ, שבָּאִים, של בָּאִים. בניקוד: דְּאָתוּ, דַּאֲתוֹ, דְּאַתּוּ. מופיעה ב־91 דפים בש״ס, למשל ברכות יז. (17a).
פירוש
- שבּוֹאוּ
- של בּוֹאוּ
- שבָּאוּ
- של בָּאוּ
- שבָּאִים
- של בָּאִים
צורות מנוקדות
דְּאָתוּ · דַּאֲתוֹ · דְּאַתּוּ
היכן מופיעה בתלמוד
107 מופעים בש״ס · 91 עמודים
- ברכות יז. (17a)
- עירובין כה: (25b)
- ראש השנה לב: (32b)
- מועד קטן טז. (16a)
- יבמות מה. (45a)
- יבמות פח. (88a)
- כתובות יג: (13b)
- כתובות צד: (94b)
- סוטה כא. (21a)
- גיטין לט: (39b)
- גיטין נט: (59b)
- בבא קמא נב. (52a)
- בבא קמא פב. (82a)
- בבא מציעא ה: (5b)
- בבא מציעא עח: (78b)
- בבא בתרא כט. (29a)
- בבא בתרא קנה: (155b)
- סנהדרין פו: (86b)
- שבועות ח: (8b)
- זבחים פה: (85b)
- מנחות נח. (58a)
- חולין נז. (57a)
- חולין קלא. (131a)
- כריתות כד. (24a)