דאיתותב
דאיתותב בתלמוד הבבלי: שהוּשַׁב (=הביאו קושיה לדבריו, ולא מצא לה תירוץ), של הוּשַׁב (=הביאו קושיה לדבריו, ולא מצא לה תירוץ), שנִקְבַּע, של נִקְבַּע. בניקוד: דְּאִיתּוֹתַב. מופיעה ב־5 דפים בש״ס, למשל פסחים ל: (30b).
פירוש
- שהוּשַׁב (=הביאו קושיה לדבריו, ולא מצא לה תירוץ)
- של הוּשַׁב (=הביאו קושיה לדבריו, ולא מצא לה תירוץ)
- שנִקְבַּע
- של נִקְבַּע
צורות מנוקדות
דְּאִיתּוֹתַב
היכן מופיעה בתלמוד
5 מופעים בש״ס · 5 עמודים