רש״י על שבת מב. (42a) — הפירוש ברשת

מותר - שאין מתכיון לכך:

גחלת של מתכת - שמשליכין לחוץ פסולת של ברזל דלא שייך כבוי בהכי מדאורייתא ומדרבנן אסורה והיכא דאיכא נזקא לרבים לא גזרו על השבות:

אבל לא של עץ - דאיסורא דאורייתא היא וחייב סקילה:

אפילו של עץ נמי - דהא לרבי שמעון מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה וכל כיבוי אינו צריך לגופו חוץ מעושי פחמין או מהבהבי פתילה:

הלכך - כיון דאמרת לא גזרו שבות דכיבוי מתכת במקום נזקא דרבים:

קוץ ברשות הרבים מוליכו פחות פחות מד' אמות - עד שיסלקנו לצידי רשות הרבים דאיסורא דרבנן הוא:

ובכרמלית - דטלטול דידיה דרבנן:

אפילו טובא - יעבירנו בעקירה אחת:

חמין לתוך צונן - דקסבר תתאה גבר ואין החמין מרתיחין את הצונן אלא מפשירין:

ולא צונן לתוך חמין - שהתחתונים מרתיחים את העליונים דתתאה גבר:

בכוס - דלשתיה קבעי להו ולא ניחא ליה שיחומו הרבה ועוד דכלי שני הוא:

אוסר - אפילו חמין לתוך צונן:

ספל הרי הוא כאמבטי' - ואף על גב דכלי שני הוא הואיל ולאו לשתיה אלא לרחיצה אסירי דניחא ליה שיחמו הרבה וגזרינן:

אלא בשבת רחיצה בחמין ליכא - בתמיה דהא לרבי שמעון אפילו חמין לתוך צונן אסור לא משכחת חמין שהוחמו ואפילו מע"ש שלא יהיו צריכין להפיג רתיחתן ואם כן לא ירחוץ אפילו פניו ידיו ורגליו בחמין:

מי סברת ר' שמעון אסיפא קאי - דלא שרי ת"ק אלא חמין לתוך צונן ואתא איהו ואסר אף חמין לתוך צונן:

ארישא קאי - לשתיה וצונן לתוך חמין דקשרו ב"ה קאסר:

מתני' שהעבירן - מן האור:

מרותחין - בין השמשות:

לא יתן לתוכן תבלין - משתחשך דכלי ראשון כל זמן שרותח מבשל: