רש״י על ראש השנה ו. (6a) — הפירוש ברשת

אותו מה ת"ל - בתורת כהנים תני לה גבי פיגול לא ירצה המקריב אותו לא יחשב:

מוצא שפתיך זו מצות עשה - דמסתמא הכי אמר קרא מוצא שפתיך קיים:

תשמור זו מצות לא תעשה - שלא תאחר כדר' אבין א"ר אילעי כל מקום שנאמר השמר פן ואל כו' (מנחות דף צט:):

ועשית - על כרחך מכאן אזהרה לב"ד לכוף:

לה' אלהיך - קרא יתירא הוא לדרשה לרבות דבר שבחובה:

בפיך זו צדקה - קרא יתירא דריש:

יקריב אותו אל פתח אהל מועד - יקריב אותו קרא יתירא הוא דהא כתיב ברישיה יקריבנו:

חד דאמר - עלי ולא אפרשה:

והא נדבה כתיבא - ובקרא דבל תאחר נמי רבינן ליה בגזירה שוה:

מת או נגנב - אם הפרישו לאחר זמן:

משכחת לה - דאמר ולא הפריש והויא נדבה:

כגון דאמר הרי עלי עולה על מנת - שכשאפרישנה לא אתחייב באחריותה:

כיון דבעניינא דקרבנות כתיבא - לבל תאחר:

עובר בעשה - על הקרבן דכתיב ובאת שמה והבאתם:

על ולד שלמים - שהפריש בהמה מעוברת או עיברה לאחר הקדישה:

מחוסר זמן - שמא לא עברו עליו שמונה ימים: