רש״י על ביצה ט: (9b) — הפירוש ברשת

רש״י על ביצה ט: (9b): הטקסט המלא של הפירוש, דיבור אחר דיבור, לצד דף התלמוד הבבלי. לקריאה ברשת, בחינם.

טקסט רש״י

מתניתין - דקתני בהולכת סולם פליגי לאו כי האי תנא דקתני בהולכה מודו מפני שצורך י"ט היא:

אבל של עליה אסור - דההוא ודאי אמרי להטיח גגו הוא צריך:

מדדין בו - אם החלון רחוק ואין ראש הסולם מגיע שם בה בהטיה מדדין רגליו של סולם מעט מעט:

לקרייתא - לכפרים לראות שדותיהן:

סולם בא לידינו - הולכת סולם של עליה לשובך:

מכלל דת"ק סבר - בשל עליה פליגי בחזרה ומודים בהולכה:

טעמיה דת"ק קא מפרש - ובשל עליה ליכא למאן דשרי:

ממאי מדקתני - במלתיה דת"ק משובך לשובך אלמא בסולם המיוחד לשובכין קאי:

מי קתני סולם של שובך - דנהוי משמע דבשל שובך קאי:

משובך לשובך קתני - ולעולם בשל עליה ורבותא אשמועינן דיוליכנו מעליה לשובך ראשון וממנו לכמה שובכין:

הטוי סולם של עליה - והוליכו לשובך מבעוד יום ועכשיו בא להטותו מחלון לחלון:

מאי דקא אסר ת"ק - דרבי דוסא דהוא ר' יהודה דאמר בסולם של עליה אסור להוליך קא שרי רבי דוסא מיהא להטות:

ולא היא מאי דקא שרי ת"ק - דהיינו של שובך להוליך קא אסר ר' דוסא ואתא למימר הולכה אסור הטיה שרי ובשל עליה לא איירי כלל:

מוחלפת השיטה - כאן הוחלפה שיטתן וצריך להפוך דבריהם:

וממאי דמוחלפת - ומאי קשיא ליה לר' יוחנן דלמא טעמייהו דב"ש התם משום דאיכא דקר נעוץ וליכא צד איסור:

אבל היכא דליכא דקר נעוץ - דאיכא צד רמז חפירה לא שרו ואפי' בעפר תיחוח שהוא כחפור ועומד והכא נמי לא שנא דהא איכא חשדא דלהטיח גגו:

אבל התם לא - דגזרי משום כתישה דלמא זמנין דבעי כתישה:

אלא אי קשיא - מתניתין אהדדי שהוצרך רבי יוחנן להחליף שיטתן וצריך להפוך דבריהם:

הא קשיא - על זו החליפה:

לא יטול - מן הגוזלות בי"ט:

אא"כ נענע מבעוד יום - ולא סגי בהכנה בדבור בעלמא כדמפרש לקמן טעמא דלמא למחר כי שקיל להו חייס עלייהו וממליך: