Ména'hot 10b — le Talmud en français

ומקשינן:

והרי זריקה, דלא כתב ביה אלא כהונה, ותנן: זרק בשמאל פסול!

ולא חולק רבי שמעון, והרי אמרנו שלדעת רבי שמעון צריך לכתוב כהונה?

ומשנינן:

אמר אביי

, אמנם לא חולק רבי שמעון במשנה, אבל מצינו ד

פליג בברייתא. דתניא, זרק בשמאל פסול, ורבי שמעון מכשיר.

ומקשינן:

ואלא הא דאמר רבא

שלומדים "

יד

-

יד" לקמיצה

ממצורע -

למה לי

, הרי

מ"כהונה" נפקא

, שכתוב בקמיצה "וקמץ הכהן"? ומתרצינן: שצריך את שני הפסוקים,

חד לקומץ

, דהיינו לקמיצה עצמה שתהא בימין,

וחד לקידוש קומץ

בכלי שצריך שיתנו בימינו לכלי שרת

37 .

ומקשינן:

לרבי שמעון דלא בעי

לדעת אחד האמוראים

קידוש קומץ

בכלי,

ולמאן דאמר נמי דבעי קידוש קומץ

בכלי, הרי הוא סובר ד

בשמאל אכשורי מכשר

כדלקמן, אם כן גזרה שוה "

יד

-

יד" דרבא למה לי?

ו

אי

תאמר שצריך גזרה שוה למילף ימין

לקמיצה גופה אליבא דרבי שמעון,

שלא לומד מ"כהונה" שהרי הוא סובר שכהונה צריכה "אצבע",

הא מדרבי יהודה בריה דרבי חייא נפקא,

דאמר רבי יהודה בריה דרבי חייא, מאי טעמא דרבי שמעון

דמכשיר הקטרת הקומץ אפילו שלא מתוך כלי שרת,

דאמר קרא

במנחה "

קדש קדשים היא כחטאת וכאשם",

ובא ההיקש של מנחה לחטאת ולאשם ללמדך - שאם

בא לעבדה ביד

בלא קידוש בכלי,

עובדה בימין כחטאת

שנותן מדמה ביד ימין, שכתוב בה אצבע וכהונה,

בא לעובדה בכלי, עובדה בשמאל כאשם

מצורע שכתוב בו שמאל וזריקת דמו היא בכלי, לומדים שהוקשה מנחה לחטאת ללמוד ימין, אם כן "יד - יד" למה הוצרך?

ומתרצינן:

לא נצרכא"

יד - יד"

אלא לקומץ דמנחת חוטא, סלקא דעתך אמינא, הואיל ואמר רבי שמעון

דאין נותן על מנחת חוטא שמן ולבונה

שלא יהא קרבנו מהודר, כי קמיץ לה

למנחה דחוטא בשמאל תוכשר,

קא משמע לן

.