Tossafot sur Nazir 42a (מב.) — le commentaire en ligne

אמר מר וכו' או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום וכו' זאת אומרת דרובו ככולו דאורייתא - מדגלי רחמנא גבי נזיר ביום השביעי יגלחנו דלא איצטריך דכבר כתיב וגילח אלא לאשמועינן דבעינן תגלחת מצוה שלימה שלא שיירה כלום:

הכא הוא דבעי כולו הא בעלמא רובו ככולו - אומר הר"ם דבעלמא קיימי מיהו פאת זקן אמר סוף פרק המצניע (שבת דף צד:) דמלא פי הזוג מיחייב דמשמע פורתא:

מתקיף לה ר' יוסי בר' חנינא האי בנזיר טמא כתיב - [דכתיב ביום השביעי יגלחנו] דמשמע כולו וברייתא משתמעא אף בנזיר טהור שיהא שתי שערות מעכבות:

מחכו עלה במערבא - בפ' קמא דסנהדרין (דף יז:) אמר מחכו עלה במערבא היינו ר' יוסי בר' חנינא והכא אשכחן מחכו על דבריו:

מכדי נזיר טמא [דבתער מנלן] מנזיר טהור יליף (דבתער) וליתי נזיר טהור ולילף מנזיר טמא - דשתי שערות מעכבות:

נזיר שגילח ושייר ב' שערות - ובאותה שעה לא גילח יפה ואח"כ המתין לגלח שתי שערות עד אשר [צמחו שער] ראשו וחזר וגילחן לאותן שתי שערות לבד מי אמרינן אותו תגלחת שתי שערות לא כלום הוא [הואיל] וכשגילחן ראשו מלא שער:

נזיר שגילח והניח שתי שערות וגילח אחת ונשרה אחת - כלומר השניה מהו מי אמרינן כיון דלא גילח שתי שערות לאו גילוח הוא ששתי שערות אית בהו שיעור גילוח או דלמא השתא מיהא לאו איכא שער כלל:

אמר [ליה] רב אחא מדפתי לרבינא גילח שערה מבעיא ליה לרבא - בתמיה כלומר הא ודאי גילוח הוי כיון שבא לגלח הוי שיעור גילוח:

אימא נשרה אחת וגלח אחת - כשבא לגלח שיער ה"ג רש"י מי אמרינן השתא מיהא שיער [אין כאן א"ל] גילוח אין כאן שיער אין כאן:

אי שיער אין כאן יש כאן גילוח ה"ק אע"פ ששיער אין כאן מצות גילוח [אין] כאן - הואיל דבתגלחת ראשונה שייר ב' שערות ובתגלחת זאת לא היה רק שער א':

מתני' נזיר חופף ומפספס - פרי"ר בלע"ז שיחוף ראשו בנתר ובאדמה אף כי פעמים שמשיר שיער דבר שאין מתכוין הוא ומותר לר' שמעון ומפספס שמבדיל שערות זו מזו אף כי פעמים שמשיר:

אבל לא סורק - בגמ' משמע דסתם סורק מתכוין להסיר השער:

[כל הסורק] להסיר נימין המדולדלות - שאינן מחוברות יפה ונוחין להנתק:

ר"י אומר לא יחוף - כדאמר בגמ':

[מפני שהיא] משרת תנן - לא יחוף אותו באדמה מין שמשרת דוקא או דלמא מפני שמשרת דכל אדמה גזרינן אטו אותה דמשרת:

נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה - שהתרו בו על כל פעם ופעם שהוא שותה חייב על כל אחת ואחת וכמו כן תגלחת וכן טומאה כדמפרש ואזיל: