Rachi sur Kidouchin 14b (יד:) — le commentaire en ligne

Rachi sur Kidouchin 14b (יד:) : le texte complet du commentaire, dibbour par dibbour, à côté du daf du Talmud de Babylone. À lire en ligne, gratuitement.

Texte de Rachi

מסולייא - נפחת כדמסיים ואזיל שאין לו עקב שול"א (סוליה) בלע"ז:

מתני' נקנה בכסף ובשטר - בגמרא יליף לה:

בשנים - לסוף שש שנים יוצא חפשי:

וביובל - אם פגע בו יובל בתוך שש:

ובגרעון כסף - פודה את עצמו ומגרע לו אדונו מפדיונו דמי שיעבוד השנים שעברו והכל לפי חשבון דמי מקנתו כדכתיב (ויקרא כ״ה:נ׳) והיה כסף ממכרו במספר שנים קנאו בשש מנים ועתיד לצאת בסוף שש נמצא קונה עבודת כל שנה במנה:

יתירה עליו - שקונה עצמה בכל אלה ובסימני נערות כדילפינן לעיל (קידושין דף ד.) מויצאה חנם:

ובמיתת האדון - ואינו עובד את יורשיו אבל עבד הנמכר בתחילתו ומת האדון בתוך שש משלימן ליורשיו וכולהו יליף בגמ':

גמ' מכסף מקנתו - בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים הכתוב מדבר וכי תשיג יד גר ותושב:

הואיל וכל קנינו - של עובד כוכבים בכסף שלא נאמרה בו משיכה במטלטלין אלא בישראל כתיב (ויקרא כ״ה:י״ד) מיד עמיתך עד שימשוך מיד ליד לפיכך עבד נקנה לו בכסף:

שמגרעת פדיונה - מדלא כתיב ונפדה משמע והפדה שאף הבעל מסייע בפדיונה אלמא בכסף נקנה דאי לא קנאה בדמים מאי מגרעה:

אשכחן אמה העבריה דמקניא בכסף - והדין נותן הואיל וקידושיה בכסף קנינה בכסף:

מכרוהו ב"ד - בגניבתו דכי ימכר ע"י אחרים משמע והדין נותן שיהא נקנה בכסף בלא חזקה הואיל ויש בו צד קל שנמכר בעל כרחו:

שכיר שכיר - נאמר במוכר עצמו (שם) כי ימוך אחיך ונמכר וגו' כשכיר כתושב יהיה עמך ונאמר במכרוהו ב"ד כי משנה שכר שכיר וגו' בפרשת כי ימכר כתיב (דברים ט״ו:י״ח):

למאן דלא יליף - דלית ליה הך גזירה שוה ולקמיה מפרש מאן ניהו:

וכי תשיג - במוכר עצמו לעובד כוכבים וסמכוה לפרשת מוכר עצמו לישראל וילמד נמכר לישראל מנמכר לעובד כוכבים בהיקישא ובנמכר לעובד כוכבים כתיב מכסף מקנתו:

ויתר על שש - אם התנה לימכר לעשר שנים:

מכרוהו ב"ד - דכתיב (שם) ועבדך שש שנים אבל במוכר עצמו לא כתיב שש דכי תקנה עבד עברי מיד אחרים משמע ורציעה במכרוהו ב"ד כתיבא וכן הענקה דגבי ימכר לך כתיבי:

רבו מוסר לו שפחה כנענית - שיהו לו ולדות ממנה:

אין רבו מוסר לו שפחה כנענית - ואסורה לו אבל במכרוהו ב"ד כתיב (שמות כ״א:ד׳) אם אדוניו יתן לו אשה:

לא יליף שכיר שכיר - הילכך דלא כתיב ביה לא כתיב ביה:

דכולי עלמא יליף שכיר שכיר - לשאר מילי והני לת"ק בהדיא כתיב מיעוטייהו ולא אהני ליה גזירה שוה:

ולא ליורשין - דאינו עובד לא את הבת ולא את האח אם אין לו בן אבל עובד הוא את הבן כדלקמן (קידושין דף יז:):

ועבדך אחרינא כתיב - כי משנה שכר שכיר עבדך:

להרצאת אדון - להרצות על הענקו שלא יקשה בעיניו כדמפרש קרא:

אזנו - מיעוט הוא דקרא יתירא לדרשה דהא כתיב ונתת באזנו: