Versión en texto de este daf: original y traducción
Zevajim 62a — el Talmud en español
Zevajim 62a del Talmud de Babilonia: tzurat ha-daf con Rashi y Tosafot, traducción y notas. Léelo en línea, gratis.
Texto original — Zevajim 62a
אמר רב יוסף
: כשחלה רב יוסף נעקר למודו ופעמים שאמר דבר ונזכר ששנה היפך וחזר בו, וכן הוא בסוגיין דאמר רב יוסף היכי אמרינן דטעמא דבני הגולה הוסיפו על המזבח משום דהוצרכו למקום יותר גדול מימי שלמה משום שהאש שסייעה בימי שלמה לא סייעה להם, והא טעמא
לאו
משום הכי הוא אלא
היינו דתניא
: כתיב בקרא
"ויכינו המזבח על מכונותיו"
מלמד
שהגיעו
בני הגולה
לסוף מדותיו
של המזבח, שנגלו להם מידות המזבח עד היכן ניתן להרחיב מקומו מה שלא נגלה לשלמה !?
והקשו לו לרב יוסף דהיכי מצינן למימר הכי שלא נגלה להם במקדש ראשון כל המידות
והכתיב
שאמר דוד
"הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל"
שנמסרו לו בכתב כל מידות המקדש , ועל כרחך דהא דלא עשה שלמה מזבח גדול לאו משום דלא נגלו לו מידותיו של מזבח!?
אלא אמר רב יוסף: קרא אשכחו
בני הגולה! אשכחו קרא שנאמר לדוד שאפשר לעשות את המזבח עד שישים אמה, אבל שלמה לא נתגלה לו לדרוש כן,
ודרוש
להקרא דאפשר להוסיף שנאמר
"ויאמר דוד זה הוא בית ה' האלהים וזה מזבח"
ודרשו: מזבח
כי בית
-
מה בית ששים אמה
שנאמר "ששים אמה ארכו"
אף מזבח
אפשר לעשותו
ששים אמה!
ואמנם, אם יעשוהו בפחות מששים נמי יהיה כשר, דמידותיו של מזבח אינן מעכבות, אבל אם ירצו יוסיפו עד ס'.
והוינן בדין מקומו של מזבח: כשבאו בני הגולה לבנות מקדש שני מנין ידעו מקומו של מקדש ומקומו של מזבח?
בשלמא
מקום
בית
ידעי ד
מינכרא צורתו,
ששיירי היסודות היו קיימין,
אלא
מקומו של
מזבח מנא ידעי?
אמר רבי אלעזר: ראו
בני הגולה
מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו
ושם בנו את המזבח.
ורב יצחק נפחא אמר: אפרו של יצחק ראו שמונח באותו מקום
ושם בנו את המזבח.
רבי שמואל בר נחמני אמר: מכל הבית כולו הריחו ריח קטורת,
ואילו
משם
ממקום המזבח
הריחו ריח אברים. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן
: מהכא ידעו בני הגולה על מקום המזבח ד
שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה
חגי זכריה ומלאכי,
אחד
מן הנביאים
שהעיד להם על
הלכות
המזבח
שאפשר לקדש את מקומו עד ס' אמה ,
ואחד שהעיד להם על מקום המזבח
היכן היה.
ואחד שהעיד להם
שהלכתא היא
שמקריבין
קרבנות
אף על פי שאין בית
בנוי, שבונין מזבח במקומו ומקריבין שם, דקדושת הבית קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא .
במתניתא תנא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה: אחד שהעיד להם על המזבח
שאפשר לעשותו עד ס' אמה,
ועל מקום המזבח
היכן היה,
ואחד שהעיד להם שמקריבין
קרבנות על גבי המזבח
אף על פי שאין בית. ואחד שהעיד להם על התורה
שדינה
שתכתב
כתב
אשורית
ולא בכתב עברי [כמבואר בגמרא סנהדרין דף כ"א עמוד ב'].
תנו רבנן
: אלו דברים מעכבין במזבח:
קרן
שהיתה אמה על אמה מכל צד בראש המזבח.
וכבש
שעמד על יד המזבח לעלות עליו כשהולכים הכהנים לעבודה במזבח.
ויסוד
אמה בולטת מהמזבח בצד מערב, ואמה בצד צפון, בגובה חמשה טפחים.
וריבוע
דבעינן שיהיה המזבח מרובע.
כל אלו
מעכבין
בכשרותו של המזבח, אבל
מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו
של מזבח
אין מעכבין.
מנא הני מילי
שכל אלו מעכבין במזבח?
אמר רב הונא
: בכל אלו
אמר קרא "המזבח"
וילפינן ד
כל מקום שנאמר "המזבח"
היינו
לעכב
.
ומקשינן:
אלא מעתה
דאמרינן דכל היכא דכתיב "המזבח" דרשינן דהוא מעכב, אם כן
כיור לרבי
דסבירא ליה שהיו עושים ציורים של פרחים וציצים וקלעים סביב למזבח,
ו
כן
סובב לרבי יוסי ברבי יהודה
שהוא חריץ עמוק שהיה לדבריו במזבח של משה, [ובמזבח של שלמה היה הסובב מקום הילוך רגלי הכהנים]
הכי נמי דמעכב?
שהרי כתיב בהן "המזבח"
דכתיב "ונתתה אותה
[את הרשת]
תחת כרכוב המזבח מלמטה". ותניא: איזהו כרכוב
האמור בכתוב?
רבי אומר זה כיור, רבי יוסי ברבי יהודה אומר זה הסובב
61 .
ומשנינן:
אין,
כיור לרבי וסובב לרבי יוסי ברבי יהודה מעכבין בכשרותו של המזבח, וראיה לדבר מהא
דתניא: אותו היום
שניסך בו כהן צדוקי אחד את ניסוך המים על רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן,
נפגמה קרן
ה
מזבח
ע"י האתרוגים שזרקו בו
והביאו בול של מלח וסתמוהו
לפגימת המזבח, ועשו כן
לא מפני שכשר
המזבח
לעבודה
שעדיין הוא פגום,
אלא
מפני הכבוד כדי
שלא יראה מזבח פגום, שכל מזבח שאין לו
אחד מארבעה דברים אלו, והם:
קרן
א
ו כבש,
א
ו יסוד,
א
ו ריבוע, פסול
62 . רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף הסובב
מעכב , משום דכתיב ביה "המזבח", וכן לרבי דמפרש דהאי כרכוב דכתיב ביה "המזבח" היינו כיור, שמעינן דמעכב.
תנו רבנן: איזהו "כרכוב"
האמור בכתוב?,
בין קרן לקרן, מקום הילוך רגלי הכהנים,
שהוא ברוחב
אמה!
קא סלקא דעתין שבין קרן לקרן שהוא רוחב אמה היה גם כן המקום שהולכים הכהנים ברגליהם, והיה אותו מקום עמוק וסביבו בולטת מעט גובה בשפת המזבח כדי שלא יחליקו הכהנים ההולכים שם.
ותמהינן: וכי אפשר לפרש כן,
אטו הכהנים בין קרן לקרן הוו אזלי
והרי כשיגיעו לקרן המזבח תעכבן הקרן מלהקיף את המזבח?
אלא אימא
כוונת הברייתא דבין קרן לקרן היתה אמה,
ו
גם
מקום הילוך רגלי הכהנים
היה
אמה
נוספת, וזהו ה"כרכוב" האמור בפסוק.
ומקשינן: ומי מצינן לפרש כן דזהו הכרכוב האמור בקרא,
והכתיב
: שנתנו את מכבר הנחושת
"תחת כרכובו מלמטה עד חציו"
אלמא היה הכרכוב בקיר המזבח, ולא בראשו של מזבח, שאם היה בראשו של מזבח היכי קרי הכתוב למכבר הנתון סביב קיר המזבח "תחת כרכובו"?
אמר רב נחמן בר יצחק: תרי
כרכוב
הוו, חד לנוי
כמין בליטה קטנה חוגרת היתה מסביב לקיר המזבח לנוי, ומתחת לאותו סובב נתנו את מכבר הנחושת,
וחד
בראשו של מזבח היה חריץ עמוק
לכהנים
שיהיה להם מעקה כדי
דלא נשתרקו
שלא יחליקו, וכמו שנתבאר בבריתא שלמדנו.
שנינו בברייתא:
מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו
של המזבח
אין מעכבין.
אמר רב מני
: הא דאמרינן שאין המדות מעכבין במזבח,
ובלבד שלא יפחתנו
למידותיו
ממזבח שעשה משה. וכמה
היה מזבח שעשה משה?
אמר רב יוסף: אמה!
אחיכו עליה
דרב יוסף, הא קרא כתיב בהדיא
"חמש אמות ארך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח".
אמר ליה אביי
לרב יוסף
דלמא מקום מערכה קאמר מר
שהיתה אמה במזבח של משה , שצריך להוציא מתוכן של ה' אמות, אמה קרנות לכל צד, ואמה לכל צד מקום הילוך רגלי הכהנים לפנים מן הקרנות, ונשארה רק אמה אחת למקום המערכה.
אמר ליה
רב יוסף לאביי:
מר, דגברא רבה הוא, ידע מאי קאמינא
דלכך נתכוונתי!
קרי עלייהו
על אותם שחייכו על דבריו
בני קטורה
שהם בני אברהם ולא כזרע אברהם יצחק ויעקב - לפי שאינם מבינים בהלכה.