Taanit 16b — el Talmud en español

הגמרא מבינה עתה, שמה שאמר רבי יהודה שצריך שיהא ביתו ריקם, היינו שאין לו פרנסה בביתו. ולכן תמהה הגמרא, למה שנה רבי יהודה שני תנאים, שצריך שיהא "מטופל ואין לו", ושיהא "ביתו ריקם", הרי

היינו מטופל ואין לו

-

היינו ביתו ריקם!

אמר רב חסדא

: "ביתו ריקם" אין הכוונה שאין לו פרנסה בביתו, אלא

זהו שביתו ריקם מן העבירה,

שאין חפצי חמס וגזל מצויין בביתו .

ופרקו נאה

-

אמר אביי: זה

אדם

שלא יצא עליו שם רע

אף

בילדותו

. שתמיד, גם בצעירותו, היה נאה ויאה.

נאמר בנבואת ירמיהו:

"היתה לי נחלתי כאריה ביער, נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה"

.

מאי "נתנה עלי בקולה"?

אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רבי חמא אמר רבי אלעזר: זה שליח צבור שאינו הגון, היורד לפני התיבה

. שהקדוש ברוך הוא שונאו, והוא נותן בקולו בתפילה לפניו .

שנינו במשנתנו:

ואומר לפניהם עשרים

וארבע ברכות: שמונה עשרה שבכל יום, ומוסיף עליהן עוד שש

.

ותמהה הגמרא: וכי

הני,

אלה, הברכות הנוספות,

שש

הן? והלא

שבע הוויין

[הן]

! כדתנן: "על השביעית הוא אומר ברוך מרחם על הארץ",

הרי שיש לנו שבע ברכות נוספות!

אמר רב נחמן בר יצחק

: אין כוונת התנא לומר שברכה זו היא הברכה השביעית מהברכות הנוספות. אלא

מאי

היא מה שנקט התנא

"שביעית"

היינו שהיא הברכה ה

שביעית ל

ברכה ה

ארוכה

. דהיינו, לברכה שהתחיל להאריך בה, ברכת גואל ישראל, שהיא משמונה עשרה הברכות הרגילות של התפילה. אבל באמת בחשבון הברכות הנוספות, היא ברכה שישית [כפי שנתבאר במשנה].

כדתניא: ב

ברכת

"גואל ישראל",

היורד לפני התיבה

מאריך, ובחותמה

[בסיומה] של הברכה

הוא אומר: "מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך גואל ישראל"

.

והן,

העם,

עונין אחריו: אמן

.

וחזן הכנסת אומר להם: תקעו בני אהרן, תקעו!

וחוזר

היורד לפני התיבה

ואומר

"מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך זוכר הנשכחות"

.

והן עונין אחריו: אמן

.

וחזן הכנסת אומר להם: הריעו בני אהרן, הריעו!

וכן

עושין כסדר הזה

בכל ברכה וברכה

.

ב

ברכה

אחת אומר: תקעו, וב

ברכה

אחת אומר: הריעו

.

ומה ששנינו שעונין אחריו אמן,

במה דברים אמורים

-

בגבולין

[מחוץ לבית המקדש].

אבל במקדש

-

אינו כן

. אלא החזן אומר כך: "מי שענה את אברהם הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה אלקי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל". והעם עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

והטעם,

לפי שאין עונין אמן במקדש

.

ומנין

לנו דבר זה,

שאין עונין אמן במקדש?

שנאמר

בספר נחמיה, שאמרו הלויים לישראל:

"קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם עד העולם",

ונאמר בהמשך המקרא:

"ויברכו שם כבדך ומרומם על כל ברכה ותהלה"

. והיינו, שעונין העם אחריהם: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

יכול

[שמא]

על כל ברכות כולן לא תהא אלא תהלה אחת

[שיאמרו רק בסוף הברכה האחרונה פעם אחת "ברוך שם כבוד מלכותו וכו'"] -

תלמוד לומר: "ומרומם על כל ברכה ותהלה"

. משמע,

על כל ברכה

-

תן לו

לקדוש ברוך הוא

תהלה

.

ואלא במקדש מהו אומר?

"ברוך ה' אלהים אלהי ישראל מן העולם ועד

העולם

ברוך גואל ישראל"

.

והן עונין אחריו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם וע ד"

.

וחזן הכנסת אומר להם: תקעו הכהנים בני אהרון תקעו

.

וחוזר ואומר

:

"מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך ה' אלהי ישראל זוכר הנשכחות"

.

והם עונים אחריו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"

.

וחזן הכנסת אומר להם: הריעו הכהנים בני אהרן הריעו וכו'

.

וכן בכל ברכה וברכה

.

ב

ברכה

אחת אומר: תקעו

הכהנים,

ובאחת אומר: הריעו

הכהנים,

עד שגומר את כולן

.

וכך הנהיג רבי חלפתא

לעשות

ב

עיר

"צפורי",

לא לענות אמן, אלא "ברוך שם כבוד מלכותו וכו'".

ו

כן הנהיג

רבי חנניה בן תרדיון

לעשות

ב

מקום שנקרא

"סיכני"

.

וכשבא דבר

זה

לפני חכמים, אמרו: לא היו נוהגין כן,

שלא לומר אמן, אלא "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד",

אלא בשערי

מזרח, ובהר הבית

.

ואית דאמרי, כדתניא

[כלומר, יש ששונים את הברייתא בלשון זו]:

אומר לפניהן עשרים וארבע ברכות

. דהיינו:

שמונה עשרה

ברכות הרגילות,

ש

אומרים

בכל יום

בתפילת שמונה עשרה,

ומוסיף עליהן עוד שש

ברכות מיוחדות לתענית.

ואותן שש

ברכות נוספות,

היכן אומרן

-

בין

ברכת

"גואל

ישראל",

ל

ברכת

"רופא חולי

עמו ישראל".

ומאריך בגאולה

[בברכת "גואל ישראל", כפי שנתבאר לעיל],

והן עונין אחריו אמן על כל ברכה וברכה

.

וכך היו נוהגין בגבולין

[מחוץ לבית המקדש].

אבל במקדש היו אומרים: "ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם, ברוך גואל ישראל", ולא היו עונין אחריו אמן

.

וכל כך למה

-

לפי שאין עונין אמן במקדש

.

ומנין שאין עונין אמן במקדש?

שנאמר: "קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה"

.

על כל ברכה וברכה

-

תן לו תהלה

.

תנו רבנן

:

על הראשונות הוא אומר: "ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם, ברוך גואל ישראל", והן עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

.

וחזן הכנסת אומר: תקעו כהנים תקעו

.

וחוזר ואומר: "מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה"

.

ועל השניה הוא אומר: "ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך זוכר הנשכחות", והן עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

.

וחזן הכנסת אומר: הריעו בני אהרן, הריעו

.

ואומר: "מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה", והם מריעין ותוקעין ומריעין

.

וכן בכל ברכה וברכה

.

באחת אומר תקעו, ובאחת אומר הריעו

, עד שיגמור את

הברכות כולן

.

וכך הנהיג רבי חלפתא בציפורי ורבי חנניה בן תרדיון בסיכני

.

וכשבא דבר אצל חכמים, אמרו: לא היו נוהגין כן,

לענות "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד",

אלא בשערי מזרח ובהר הבית

.

שנינו במשנתנו:

רבי יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות כו'

.

אמר רב אדא דמן יפו: מאי טעמא דרבי יהודה

-