Versión en texto de este daf: original y traducción
Menajot 30b — el Talmud en español
Menajot 30b del Talmud de Babilonia: tzurat ha-daf con Rashi y Tosafot, traducción y notas. Léelo en línea, gratis.
Texto original — Menajot 30b
אלא
יכתוב
שלש
אותיות
בתוך הדף, ושתים
הוא יכול לכתוב
חוץ לדף!
[והיינו, שלא יצא חוץ לדף יותר משתי אותיות. לפי הרא"ש בהלכות ספר תורה]
56 .
במה דברים אמורים, שיכול לכתוב מחוץ לדף כאשר חלק מן המילה הוא כותב בתוך הדף, אבל אם
נזדמנה לו
בסוף השורה
תיבה
שלימה
בת שתי אותיות
הרי
לא יזרקנה
לתיבה השלימה
בין הדפין, אלא, חוזר וכותב
את התיבה
בתחילת השיטה
הבאה
57 .
הטועה בשם,
שבמקום לכתוב את שם ה' הוא כתב את המילה הבאה אחריה, שהיא מילת חולין, הרי הוא
גורר
בסכין
את מה שכתב
במקום שם ה' [והגרירה בסכין תעשה לאחר שיתייבש הדיו, ולא ימחוק את הדיו בעודו לח כי אז אין המחיקה מתקבלת בצורה נאה]. ולאחר שגרר את אותה המילה שנכתבה במקום שם ה' הרי הוא
"תולה" את מה שגרר,
והיינו, שכותב אותה בין שני השיטין, וכתיבה שכזאת נקראת "תליה",
וכותב את השם על מקום הגרר, דברי רבי
יהודה.
[והמדובר הוא כשגילה את הטעות לאחר שכבר נכתבו שאר המילים שלאחר מכן, ולכן הוא תולה את המילה הבאה אחר השם, משום שאינו יכול לכותבה בהמשך השורה]
58 .
רבי יוסי אומר
: אינו צריך לגרור, אלא
אף תולין את השם
בין השיטין!
רבי יצחק אומר
: אינו צריך לחכות עד שיתייבש הדיו ויוכל לגוררו, אלא
אף מוחק
את הדיו בעודו לח,
וכותב
במקום המחק את השם.
רבי שמעון שזורי אומר: כל השם
כולו
תולין,
אבל
מקצתו אין תולין!
שאין כותבים מקצת מן השם בשורה ומקצת מן השם בין השורות ,
60 .
רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר: אין כותבין את השם לא על מקום הגרר, ולא על מקום המחק, ואין תולין אותו
בין השיטין, שאין זה כבודו. ואם אירע שטעה וכתב מילה אחרת במקום שם ה' ולאחריה כתב מלים נוספות
כיצד עושה,
כיון שאין לו שום אפשרות למחוק ולכתוב במקום המחק?
מסלק את היריעה כולה
שיש בה את הטעות,
וגונזה,
משום שכתובים באותה יריעה שמות נוספים.
איתמר: רב חננאל אמר רב: הלכה תולין את השם!
רבה בר בר חנה אמר רבי יצחק בר שמואל: הלכה מוחק, וכותב
את השם על מקום המחק.
והוינן בה:
ולימא מר
רב חננאל אמר רב
הלכה כמר
כרבי יוסי שסובר תולין את השם.
ולימא
מר
רבה בר בר חנה אמר רבי יצחק
הלכה כמר
כרבי יצחק שסובר אף מוחק וכותב!? ומשנינן:
משום
שישנם תנאים
דהפכי להו
את דברי רבי יוסי כדעת רבי יצחק, ואת דברי רבי יצחק כדעת רבי יוסי, ולכן היו צריכים לפסוק במפורש ולומר שתולין, או שמוחקין וכותבין. ולא יכלו להסתפק בהזכרת שמות התנאים שפסקו כמותם.
אמר רבין בר חיננא אמר עולא, אמר רבי חנינא: הלכה כרבי שמעון שזורי! ולא עוד, אלא כל מקום ששנה רבי שמעון שזורי הלכה כמותו!
והוינן בה:
אההיא
על איזה דין אמר רבין בר חיננא שהלכה כרבי שמעון שזורי?
אילימא אהא
על מה ששנינו:
רבי שמעון שזורי אומר כל השם כולו תולין, מקצתו אין תולין! והא איתמר עלה
על נידון זה,
אמר רב חננאל אמר רב: הלכה תולין את השם! ורבה בר בר חנה אמר רב יצחק בר שמואל: הלכה מוחק וכותב!
ואם איתא
שרבין בר חיננא אמר בשם עולא שרבי חנינא פסק כרבי שמעון שזורי בדין תליית השם, אם כן
הוא
רבין בר חנינא
נמי לימא
דבריו בכלל דברי רב חננאל ורבה בר בר חנה, ומדוע נשנו דבריו לחוד!?
אלא אהא
אמר רבין בר חיננא שפסק רבי חנינא שהלכה כרבי שזורי: