Baba Kama 38b — el Talmud en español

מואבים עצמם, לא כל שכן

.

אמר לו הקב"ה

למשה:

לא כשעלתה על דעתך

להלחם עמהם,

עלה על דעתי

, אלא אני איני רוצה שתילחם בם. כי

שתי פרידות

[גוזלות]

טובות יש לי להוציא מהן, רות המואביה ונעמה העמונית

. ובדברים אלו ניחם עולא את רב שמואל בר יהודה, וכך אמר לו:

והלא דברים קל וחומר: ומה בשביל שתי פרידות טובות

בלבד שיצאו משתי אומות,

חס הקב

"

ה על שתי

ה

אומות

ה

גדולות

כולן,

ולא החריבן

.

בת של רבי

[בתך],

אם כשירה היא וראויה

היא

עצמה

לצאת ממנה דבר טוב, על אחת כמה וכמה דהוה

היא עצמה

חיה

, ולא היה הקב"ה ממיתה. ואם כן, אין לך על מה להצטער.

כתיב [בראשית יט ל]: "ויעל לוט מצוער [אחר מהפכת סדום ועמורה], וישב בהר ושתי בנותיו עמו, כי ירא לשבת בצוער, וישב במערה הוא ושתי בנותיו. ותאמר הבכירה אל הצעירה, אבינו זקן, ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ, [סבורות היו, שכל העולם נחרב כמו בדור המבול]. לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו, ונחיה מאבינו זרע. ותשקין את אביהן יין בלילה הוא, ותבוא הבכירה ותשכב את אביה, ולא ידע בשכבה ובקומה. ויהי ממחרת, ותאמר הבכירה אל הצעירה, הן שכבתי אמש את אבי, נשקנו יין גם הלילה, ובאי שכבי עמו, ונחיה מאבינו זרע. ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין, ותקם הצעירה ותשכב עמו, ולא ידע בשכבה ובקומה. ותהרין שתי בנות לוט מאביהן. ותלד הבכירה בן, ותקרא שמו מואב, הוא אבי מואב עד היום. והצעירה גם היא ילדה בן, ותקרא שמו בן עמי, הוא אבי בני עמון עד היום".

אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן

:

אין הקב

"

ה מקפח שכר כל בריה

, ו

אפילו שכר שיחה נאה!

והא ראיה שאין הקב"ה מקפח שכר שיחה נאה:

דאילו בכירה

, שלא היתה צנועה בשיחתה,

דקאמרה

[קראה את שם בנה הנולד לה מאביה] "

מואב

", כלומר: מאבי היה לי זה,

אמר לו הקב

"

ה למשה

: "

אל תצר את מואב, ואל תתגר בם מלחמה

", ומשמע:

מלחמה הוא דלא

תעשה במואב,

הא אנגריא עביד בהו

[מותר לך להשתעבד בהם להביא לבני ישראל מים ומזון].

ואילו

צעירה

, שהיתה צנועה,

דקאמרה

[קראה שם בנה הנולד לה מאביה] "

בן עמי

",

אמר לו הקב

"

ה למשה

: "

וקרבת

[כאשר תקרב]

מול בני עמון, אל תצורם ואל תתגר בם

" דמשמע:

כלל

וכלל לא, שהרי לא אמר: "אל תתגר בם מלחמה", אלא "אל תתגר בם" סתם, לומר:

דאפילו אנגריא לא תעביד בהו

[אף זה לא תעשה בבני עמון].

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יהושע בן קרחה

:

לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשביל

לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה

בדבר מצוה, שהרי לכך נתכוונו שתיהן,

קדמתה ארבע דורות לישראל

, כלומר: היה לה בן ישראל ארבעה דורות לפני אחותה, ומי הן ארבעת הדורות:

עובד

שהוא היה בנה של רות המואביה מבועז,

ישי

בנו,

ודוד

בנו,

ושלמה

בנו.

ואילו

צעירה

, לא היה לה בן ישראל

עד רחבעם

בן שלמה [ארבעה דורות אחר עובד],

דכתיב

גבי רחבעם:

ושם אמו נעמה העמונית

.

תנו רבנן

:

שור של ישראל שנגח שור של כותי

, הרי זה

פטור

, משום קנס שקנסו חכמים על הכותים אף שגרי אמת הן ודינם כישראל, כדי שלא ייטמעו ישראל בהם בחיתון, שספק פסולים הם, כמבואר בקדושין עד א.

ושל כותי שנגח שור של ישראל, תם משלם חצי נזק, ומועד משלם נזק שלם

, שהכותים גרי אמת הן, ודינם כישראל, ודי בקנס שקנסו חכמים לפטור את הישראל מלשלם להם נזקים שלא יטמעו בהם.

רבי מאיר אומר

:

שור של ישראל שנגח שור של כותי, פטור; ושל כותי שנגח שור של ישראל, בין תם בין מועד משלם נזק שלם

, כלומר: דינם לענין נזיקין כגויים.

למימרא

, וכי נאמר

דסבר רבי מאיר: כותים גרי אריות הן

[מפני אימת האריות נתגיירו, ואינם גרים], ולכן דינם כגויים -

ורמינהי

סתירה לכך, ממה ששנינו במשנה במסכת נדה נו ב:

כל הכתמים

[בגדים מוכתמים בדם נדות]

הבאים מרקם

[עיר שרובם בחזקת נכרים],

טהורים

הם, כי דם של גויה נדה אינו מטמא; ו

רבי יהודה מטמא, מפני שהן

אף הנכרים שברקם -

גרים

הם,

וטועים

, שנוהגים הם כמו הגויים, ודינם כישראל מומר.

והכתמים הבאים

מבין הנכרים

, הרי הם

טהורים

.

ואילו הכתמים הבאים

מבין ישראל ומבין הכותים: רבי מאיר מטמא, וחכמים מטהרין, שלא נחשדו ישראל על כתמיהן

.

כלומר: הכתמים הבאים מבין ישראל ומבין הכותים, ואינם עומדים במקום הפקר הרי אלו טמאים, שאף דם הכותים מטמא כדם ישראל לפי שגרי אמת הם.

אבל הכתמים שאינם מוצנעים אלא עומדים במקום הפקר, יש בזה חילוק בין הכתמים שבערי ישראל, שהם טהורים לכולי עלמא, כי לא נחשדו ישראל על כתמיהם להפקירם, אלא מצניעים אותם שלא ייטמאו בהם טהרות; ואילו הנמצאים בין הכותים במקום הפקר, נחלקו בזה רבי מאיר וחכמים, לדעת רבי מאיר הרי הם טמאים, כי הכותים נחשדו על כתמיהם להפקירם, ואילו לדעת חכמים הרי הם טהורים, שאף הם לא נחשדו על כתמיהם להפקירם.

אלמא

, הרי מוכח ממה שרבי מאיר מטמא את כתמי הכותים, ד

קסבר רבי מאיר: כותים גרי אמת הם

.

ותיקשי מהברייתא דלעיל, שמוכח ממנה, שרבי מאיר סובר "כותים גרי אריות הם"!?

אמר

תירץ

רבי אבהו

: לעולם קסבר רבי מאיר שכותים גרי אמת הן, ומה שאמר רבי מאיר שלענין נזיקין דין גויים להם,

קנס הוא

שקנס רבי מאיר בממונם

של הכותים, כדי

שלא יטמעו

ישראל

בהם

. כלומר, שלא יתחתנו בהם, שספק פסולים הם, כמבואר בקדושין עד א.

כלומר, רבי מאיר קונס יותר מחכמים, שאילו חכמים קנסו רק שיהיה שור של ישראל פטור על של כותי. אבל לא גזרו על שור תם של כותי שישלם נזק שלם. ואילו רבי מאיר קנס אף על שור תם שלהם שישלם נזק שלם.

מתיב רבי זירא

לדברי רבי אבהו, הסובר שקנס רבי מאיר בממונם, ממה ששנינו בתחילת פרק שלישי בכתובות:

ואלו נערות

בתולות

שיש להם קנס

, אם אנס אותן או פיתה אדם אותן:

הבא על הממזרת, ועל הנתינה, ועל הכותית

.

וסתם משנה רבי מאיר היא,

ואי סלקא דעתך

ש

קנס רבי מאיר בממונם, הכי נמי

גבי קנס:

נקנוס

רבי מאיר שלא לשלם להן קנס,

כדי שלא יטמעו בהן!?