Text version of this daf: original and translation
Eruvin 33b — the Talmud in English
: . He holds in accordance with Rabbi Meir, who says: “We regard it as though one hollowed out [the object] to complete [the required measure].” And he holds in accordance with Rabbi Yehuda, who…
Original text — Eruvin 33b
והיינו דאתא לאשמועינן:
ורבי, סבר לה כרבי מאיר; וסבר לה כרבי יהודה
.
סבר לה כרבי מאיר, דאמר "חוקקין להש לים"
.
וסבר לה כרבי יהודה, דאמר: בעינן עירוב על גבי מקום ארבעה
טפחים.
כלומר: רבי התכוון להשמיענו בכך שנקט דוקא "כלכלה משלימתו לארבעה", דחשיב עירוב על גבי מקום ארבעה, אף על גב דלא חשוב תחתית הכלכלה "מקום ארבעה" [אף שעם האילן יש מקום ארבעה], ומשום ש"חוקקין להשלים".
כיון שהאילן, במקום שהוא שוה לתחתית הכלכלה, אטום הוא, אין זה "מקום ארבעה" .
אלא שאנו אומרים: רואין כאילו נחקק וניטל האילן כנגד תחתית הכלכלה, ונעשה אותו מקום יחד עם הכלכלה ל"מקום ארבעה" הראוי להניח עליו עירובו.
וכדי לאשמועינן הני תרי מילי, נקט רבי שהעירוב מונח בכלכלה .
ומפרשינן:
מאי רבי יהודה
שאמרנו לעיל שהוא סובר דבעינן עירוב על גבי מקום ארבעה?
דתניא: רבי יהודה אומר: נעץ קורה ברשות הרבים והניח עירובו עליה
, והוא עצמו נתכוין לקנות שביתה ברשות הרבים - אם היתה הקורה
גבוהה עשרה
טפחים
ורחבה ארבעה
טפחים,
עירובו עירוב
. כיון שהנותן את עירובו יש לו ארבע אמות סביבו וכרשות היחיד הן נחשבות, הרי כיון שרשות היחיד עולה עד לרקיע, הוי ליה "הוא ועירובו במקום אחד".
ואם לאו, אין עירובו עירוב
.
וקא סלקא דעתין דהכי קאמר: "ואם לאו", שאינה רחבה הקורה ארבעה טפחים, או שאינה גבוהה עשרה - אף על פי שרחבה ארבעה טפחים - אינו עירוב.
ולפיכך תמהינן: הניחא הא דאמר רבי יהודה שאם אינה רחבה ארבעה אינו עירוב, היינו טעמיה דבעינן עירוב על גבי מקום ארבעה.
אבל הא דאמר דכשאינה גבוהה עשרה טפחים אין עירובו עירוב, תיקשי:
אדרבה
, כשאין גבוהה עשרה הרי
"הוא ועירובו במקום אחד"
הוא,
וזה נחשב יותר ש"הוא ועירובו במקום אחד" מאשר קורה הגבוהה עשרה, שלא חשיב מקום אחד אלא רק משום דהנותן את עירובו יש לו ארבע אמות?!
ומשנינן:
אלא, הכי קאמר
רבי יהודה:
אם היתה הקורה
גבוהה
ורחוקה
עשרה
טפחים מן הקרקע,
צריך שיהא בראשה
שיעור מקום לעירוב, דהיינו
ארבעה
טפחים.
אבל אם
אין
הקורה
גבוהה עשרה
-
אין צריך שיהא בראשה ארבעה
טפחים.
כי כאשר אינה גבוהה עשרה מן הקרקע, הויא כמאן דמנחה ברשות הרבים עצמה, וכמונחת על מקום ארבעה דמי .
והשתא הדרינן להא דמפרש רבינא לברייתא דכלכלה.
דלפי זה מבואר בברייתא שאף כשיש רוחב ארבעה - שהרי חוקקין להשלים - בגובה עשרה, עדיין אינה רשות היחיד, אם אין רוחב ארבעה טפחים עד למטה.
ומפרשינן:
כמאן
אתיא הך ברייתא:
דלא כרבי יוסי ברבי יהודה!
דאמר רבי יוסי ברבי יהודה: נעץ קנה ברשות הרבים, והניח בראשו טרסקל
[סל] שהוא רחב ארבעה טפחים,
וזרק
אליו חפץ מרשות הרבים,
ונח על גביו, חייב
משום מכניס מרשות הרבים לרשות היחיד. שראש הטרסקל הוי רשות היחיד, אף שאין למטה מתחתיו רוחב ארבעה, היות ואמרינן ביחס לדפנות הטרסקל "גוד אחית מחיצתא". שרואים אנו את מחיצות הטרסקל כאילו הן יורדות עד לקרקע שמסביב.
ודחינן:
אפילו תימא
ניתן לומר, דהך ברייתא דכלכלה -
רבי יוסי ברבי יהודה
היא.
כי
התם
גבי טרסקל
הדרן מחיצתא
[סובבות מחיצות הטרסקל את הקנה].
ואילו
הכא
בכלכלה,
לא הדרן
לא מסובבות
מחיצתא
של הכלכלה - את האילן.
כלומר: גבי טרסקל "כי אמרינן גוד אחית מחיצות הטרסקל עד הקרקע, נמצא קנה מוקף מחיצות, שחללו ארבעה, ותו ליכא למימר מידי".
אבל הכא, שהכלכלה אינה מקפת את עביו של אילן, הרי גם אם נאמר "גוד אחית מחיצתא" אין זה מספיק, עד שנאמר גם "חוקקין להשלים", כדי לצרף את שטח האילן לשטח הכלכלה לשיעור ארבעה טפחים, ו"תרתי לא אמרינן" .
רבי ירמיה
לא משני כדרבינא - על הא דאקשינן אברייתא דכלכלה: אי אית ביה ארבעה טפחים בראש האילן [וכדמוכח רישא דברייתא] כי נתנו בכלכלה מאי הוי? דהא הוי לה "חורי רשות היחיד", ולא מצי לאתויי למקום שביתתו שבעיקרו של אילן - ו
אמר
רבי ירמיה שינויא אחרינא:
שאני
עירוב המונח ב
כלכלה
, שעל אף שהכלכלה למעלה מעשרה טפחים היא, עירובו עירוב,
הואיל ויכול לנטותה
לכלכלה עם העירוב שבתוכה -
ולהביאה
, להביא את ראשה האחד
למטה מעשרה
, ומשם יכול ליטול העירוב.
לפי שהכלכלה, כיון שארוכה היא, הרי אף אם יטה אותה הצידה לא יעקרנה מתלייתה באילן .
יתיב רב פפא וקאמר להא שמעתא
דרבי ירמיה, דחזינן מיניה דסבירא ליה "הואיל" שיכול לנטות הכלכלה - אף על גב דעכשיו הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר - חשבינן ליה כאילו היטה הכלכלה למקום שביתתו.
איתיביה רב בר שבא לרב פפא
מהא דתנן לקמן גבי יום טוב הסמוך לשבת מלפניה, ורוצה לערב הן ליום טוב והן לשבת הסמוכה לו, וצריך שיהא העירוב קיים הן בכניסת היום טוב, והן בכניסת השבת.
כיצד הוא עושה?
מוליכו
שלוחו של המערב את העירוב
ב
יום ה
ראשון
[בערב יום טוב], ומחשיך
עליו
, נשאר במקום שרוצה לקנות שביתה עד שיכנס החג, ויקנה אז שביתה,
ונוטלו
השליח לעירוב משם, כדי שלא יאבד העירוב עד כניסת השבת שלאחר החג.
ובא לו
השליח לביתו.
ושוב יוצא השליח
ב
יום ה
שני
[בערב שבת],
ומחשיך עליו, ו
אז, לאחר שקנה שביתה עבור משלחו,
אוכלו
השליח שם, אם ירצה. ו
בא לו
לביתו. [אבל ליטלו עמו אינו יכול בשבת] .
והשתא תמהינן: הרי במשנה זו מבואר [מה דלא אשכחן בהדיא במשנה אחרת] שצריך להוליך את העירוב למקום שרוצה לקנות בו שביתתו.
Translation
:
.
He holds in accordance with Rabbi Meir, who says: “We regard it as though one hollowed out [the object] to complete [the required measure].”
And he holds in accordance with Rabbi Yehuda, who says: One requires that the eruv be on top of a place measuring four
.
".
" .
.
.
:
What is the source for Rabbi Yehuda
?
,
and he himself intended to acquire residence in the public domain—if the beam was
ten
handbreadths
high and four
,
.
".
.
.
.
:
,
when it is not ten handbreadths high,
“he and his eruv are in one place”
he is,
?!
:
Rather, this is what
:
If the beam was
high
and distant
ten
,
there must be at its top
a measure of space for the eruv, namely,
four
.
But if the beam
is not
была
-
it need not have four
.
.
.
.
:
In accordance with whom
:
It is not in accordance with Rabbi Yosei bar Rabbi Yehuda!
For Rabbi Yosei bar Rabbi Yehuda said: If one drove a pole into the public domain and placed a taskel
,
and threw
,
and it came to rest upon it, he is liable
.
:
You may even say—
-
is in accordance with Rabbi Yosei bar Rabbi Yehuda,
.
For
there,
with regard to the taskel,
the partitions surround
.
Whereas
here,
,
they do not surround,
they do not surround
the partition
.
".
" .
Rabbi Yirmeya
did not answer as Ravina did—in response to the question we raised against the beraita of the basket: If there are four handbreadths at the top of the tree [as is demonstrated by the first clause of the beraita], what difference does it make that it was placed in the basket? For it is “the recesses of a private domain,” and he cannot bring it to his place of residence at the base of the tree—and
said
:
Different
is an eruv placed in a
,
,
since he can tilt it—
-
,
bringing one end of it
,
.
.
Rav Pappa was sitting and stating this tradition
.
Rav bar Sheva raised an objection to Rav Pappa
.
How does he do it?
He brings it
the agent of the one establishing the eruv brings the eruv
on
the fifth day,
the first
,
,
and he takes it
.
And he comes
.
And again the agent goes out
on
the fifth day,
the second
,
and remains there until nightfall, and
,
he eats it
the agent eats it there, if he wishes. And
he comes
.
.