Ketubot 82a — Talmud auf Deutsch

אף כאן יש לדחות -

דלמא

המשנה כ

רבי נתן היא,

דתניא רבי נתן אומר: מנין ל

מי שהיה

נושה בחבירו מנה, וחבירו בחבירו, מנין שמוציאין מזה

[דהיינו מהאחרון],

ונותנין לזה

[לראשון] -

תלמוד לומר

-

"ונתן לאשר אשם לו"

ולא כתיב "לאשר נושה בו". ודרשינן - למי שהקרן שלו, דהיינו - המלוה הראשון .

והכא נמי, כיון שהמת היה חייב כתובה לאשתו, ואחיו היה חייב לו, כעת מוציאים מהיבם ונותנים את החוב לאשה.

אלא

משום כך אינה משנה, משום ד

לא אשכחן

שום

תנא דמחמיר תרי חומרי בכתובה,

[לא מצינו מי שמחמיר גם כרבי מאיר וגם כרבי נתן],

אלא אי כרבי מאיר

שמטלטלין משתעבדים לכתובה,

אי כרבי נתן

שחידש דין "שיעבודא דרב נתן". ואילו תנא דברייתא תפס את שתי החומרות כאחד. ולכן אינה משנה.

אמר רבא: אם כן, היינו דשמענא ליה לאביי דאמר זו אינה משנה ולא ידענא מאי היא.

[כששמעתי דברים אלו, הבנתי את דברי אביי שאמר "זו אינה משנה", ולא ידעתי מדוע].

וממשיכה הגמרא באותו נושא:

מעשה ב

ההוא גברא, דנפלה ליה יבמה במתא מחסיא

[מת אחיו בלא בנים במתא מחסיא, ונפלה אשתו לפניו ליבום, כיון שהיה האח הגדול].

בעי אחוה למפסלה בגיטא מיניה

[רצה אחד האחים לתת לה גט, כדי שלא יוכל הגדול ליבמה, ויחלקו בנכסי אחיהם].

אמר לו

אחיו הגדול -

מאי דעתיך משום נכסי?! אנא בנכסי פליגנא לך.

[אם רצונך לחלוק בנכסים, תן לי ליבם, ואתן לך חלק מן הנכסים].

אמר ליה, מסתפינא דעבדת לי כדעביד

פומבדיתאה רמאה.

[חוששני שתעשה כאותו פומבדיתאי הנזכר לעיל, שהבטיח לאחיו לחלוק עמו, ולבסוף לא חלק לו].

אמר ליה, אי בעית פלוג לך מהשתא

[אם תרצה, זכה בחלקך מעכשיו, ואפילו שעכשיו אינה קנויה לך עד שאכנוס או אחלוץ, מכל מקום לכשאכנוס ואזכה תזכה מיד בחלקך שזכית כעת] .

אמר מר בר רב אשי

: לא הועיל הקנין.

כי

אף על גב דכי אתא רב דימי

[כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל]

אמר

לנו בשם

רבי יוחנן

-

"האומר לחבירו לך ומשוך פרה זו ולא תהיה קנויה לך אלא לאחר שלשים יום, לאחר ל' יום קנה ואפילו עומדת באגם",

ואם כן, לכאורה אף כאן יכול להקנות לו את הקרקע מעכשיו לאחר שיכנוס,

מכל מקום, יש לחלק -

התם

דוקא יכול להקנות לו לאחר זמן, משום ש

בידו

לזכות לו גם כעת. ולכן חל הקנין שעשו כיום לאחר זמן . אך

הכא לאו בידו

להקנות לו את הירושה כעת, ולכן הקנין שעשו עכשיו אינו כלום.

ומקשה הגמרא על דברי רבי יוחנן:

היאך אמר רב יוחנן שאפשר להקנות חפץ לאחר שלשים יום,

והא כי אתא רבין

[כשבא רבין]

אמר

לנו בשם

רב יוחנן

שבכהאי גוונא

לא קני?

ואם כן סתרי דברי רב יוחנן אהדדי?

ומשנינן:

לא קשיא!

הא

דאמר רב יוחנן "קני" מדובר במקרה

דאמר ליה קני מעכשיו,

ו

הא

דאמר "לא קני", מדובר במקרה

דלא אמר ליה קני מעכשיו

.

בעו מיניה מעולא,

[שאלו את עולא]:

יבם ואחר כך חילק

את נכסי אחיו,

מהו

, האם חלה מתנתו?

אמר להם:

לא עשה ולא כלום.

כרב יוסף הנזכר לעיל.

עוד שאלוהו - ואם

חילק ואחר כך יבם, מהו,

האם חלו מעשיו?

אמר להם:

לא עשה ולא כלום.

מתקיף לה רב ששת, השתא יבם ואחר כך חילק לא עשה ולא כלום, חילק ואח"כ יבם מבעיא?!

כל שכן שלא עשה כלום, ומדוע חזרו ושאלוהו?

ומשנינן:

שני מעשים הוו.

כי אתא רבין אמר ריש לקיש

-

בין יבם ואח"כ חילק בין חילק ואח"כ יבם לא עשה ולא כלום.

והלכתא: לא עשה ולא כלום

:

שנינו במשנה -

"וחכמים אומרים: פירות המחוברים לקרקע שלו

[של היבם]

".

ומקשינן -

אמאי? והא כל נכסיו אחראין וערבאין לכתובתה,

והמחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ?

אמר ריש לקיש: תני

[נגרוס במשנה]

" שלה".

שנינו במשנה:

כנסה הרי היא כאשתו.

ומקשה הגמרא -

למאי הלכתא

[מה התחדש בדין זה]?

אמר רבי יוסי ברבי חנינא: לומר שמגרשה בגט

ולא על ידי חליצה,

ומחזירה

[כלומר שיכול להחזירה אחרי הגירושין ככל אשה, ואינה עומדת עליו באיסור אשת אח].

ומקשינן: מה החידוש בכך ש

מגרשה בגט,

פשיטא,

הרי היא ככל אשת איש המתגרשת בגט?