Ketubot 74b — Talmud auf Deutsch

ממאנת

והולכת לה.

ואינה צריכה גט.

וכיון שאינה צריכה גט, אפילו אם זינתה ברצון תחת בעלה, מותרת לו, כיון שאינה מקודשת לו כלל, ודינה כפנויה שזינתה .

הרי שסבר רבי ישמעאל, שאדם עושה ביאתו ביאת זנות, ולא בעל לשם קידושין .

תנו רבנן

: המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים, והיו עליה נדרים בשעת הקידושין, ו

הלכה אצל חכם, והתירה, מקודשת

.

אך אם קידשה על מנת שאין עליה מומין, והיו עליה מומין בשעת הקידושין, והלכה

אצל רופא, וריפא אותה, אינה מקודשת.

ו

מה בין חכם לרופא?

חכם עוקר את הנדר מעיקרו.

ואם כן הוברר למפרע שלא היו עליה נדרים מעולם.

ורופא אינו מרפא אלא מכאן ולהבא,

וכיון שבשעת הקידושין היו עליה מומין, לא חלו הקידושין .

ו

מקשינן:

ה

רי

תניא

: המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים, או מומין, והלכה

אצל חכם והתירה,

או

אצל רופא וריפא אותה, אינה מקודשת.

אף על פי שחכם עוקר את הנדר למפרע?

ומשנינן:

אמר רבא, לא קשיא. הא רבי מאיר הא רבי אלעזר.

ומבארת הגמרא:

הא

דאמרינן "מקודשת"

\- כדעת

רבי מאיר

היא,

דאמר אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין,

ואינו מקפיד שתלך להתיר נדריה אצל החכם, ולכן אם התיר לה מקודשת.

הא רבי אלעזר, דאמר אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד,

ואפילו אם יתיר לה החכם את נדרה אינה מקודשת, כיון שמקפיד עליה שלא תתבזה בבית דין, ואדעתא דהכי לא קידשה.

ומבארת הגמרא היכן מצינו את המחלוקת ביניהם בשאלה האם אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין.

מאי היא?

דתנן

-

"המוציא את אשתו משום נדר,

[משום שהיתה נדרנית] -

לא יחזיר.

וכן אם הוציאה שהוציאה משום שם רע שיצא עליה -

לא יחזיר

.

רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים,

כלומר - שנדרתו בפני עשרה,

לא יחזיר.

כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בנדרים. ומכיון שאם נדרה בפני עשרה אין הפרה לנדרה, הרי פרצה יותר מדי, וקנסוה.

אך אם

לא ידעו בו רבים,

ויש לו הפרה - לא קנסוה, ואם ירצה הבעל

יחזיר

נה.

רבי מאיר אומר: כל נדר שצריך חקירת חכם,

דהיינו שאין הבעל יכול להפר לה אותו, כגון שאינו מדברים שבינו לבינה -

לא יחזיר.

משום קילקולא. שלא יאמר לאחר מכן - אילו הייתי יודע שחכם יכול להתיר את הנדר לא הייתי מגרשיך. אלא הייתי שולחך אצל החכם שיתיר לך את הנדר. ולא הייתי חושש שתתבזי בבית דין.

ושאינו צריך חקירת חכם,

דהיינו נדר שהבעל יכול להפר -

יחזיר.

כיון שאין לחוש לקילקול. שאם ירצה לקיימה יפר לה את נדרה.

אמר רבי אלעזר: לא אסרו

נדר ש

צריך

חקירת חכם

אלא מפני

נדר

שאינו צריך".

מבארת הגמרא את המשנה:

מאי טעמא דרבי יהודה,

שאמר "כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר", ומנין לו שנדר בפני רבים אין לו הפרה?

דכתיב

גבי הגבעונים -