Bawa Kamma 100a — Talmud auf Deutsch

זה

בית חייהם.

כלומר, תלמוד תורה.

"את הדרך"

-

זו גמילות חסדים

. "ילכו"

-

זו ביקור חולים. "בה"

-

זו קבורה. "את המעשה"

-

זה הדין. "אשר יעשון"

-

זו לפנים משורת הדין.

הגמרא מביאה מקרה נוסף בדין שולחני:

ריש לקיש אחוי ליה דינרא לרבי אלעזר,

על מנת לבודקו.

אמר

-

מעליא הוא.

אמר ליה

ריש לקיש:

חזי דעלך קא סמכינא

[תן ליבך לבדוק היטיב, כיון שאני סומך על דיברתך]!

אמר לו

רבי אלעזר -

כי סמכת עלי מאי למימרא

[מה בכך שסמכת עלי]

? דאי משתכח בישא בעינא לאיחלופי לך

[וכי אם ימצא הדינר רע, האם תוכל לתובעני]?!

והא את הוא דאמרת

-

"רבי מאיר הוא דדאין דינא דגרמי", מאי לאו

[האם לא התכוונת לומר] שרק

ר' מאיר

סובר כך,

ולא סבירא לן כוותיה?!

אמר לו

ריש לקיש -

לא! ר' מאיר וסבירא לן כוותיה.

דנה הגמרא:

הי רבי מאיר

[היכן מצינו שרבי מאיר דן דינא דגרמי] ?

אילימא רבי מאיר

(ד' ל' מ' פ' סימן

) דתנן

במסכת סנהדרין (ו' ע"א) -

"דן את הדין, זיכה את החייב, חייב את הזכאי, טימא את הטהור,

טיהר את הטמא,

מה שעשה עשוי, וישלם מביתו".

ומשמע שחייב לשלם מדינא דגרמי,

משם אין ראיה. ד

הא איתמר עלה אמר רבי אילעא אמר רב

-

והוא שנטל ונתן ביד.

ואז אינו גרמא, אלא מזיק בידים.

אלא הא ר' מאיר, דתנן

(לקמן ק:) -

"

הנותן צמר לצבע ...

לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום, ר' מאיר אומר

-

נותן

לו דמי צמרו".

ומשמע - מדינא דגרמי.

גם משם אין ראיה - ד

התם קא עביד

מעשה

בידים,

ואין כאן גרמא.

אלא הא ר' מאיר דתנן

במסכת כלאים פרק ז' משנה ד') -

"המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו, הרי זה קידש

[כלומר, אסר את התבואה מדין כלאיים]

וחייב",

ומשמע - מדינא דגרמי.

גם משם אין ראיה, ד

התם נמי קא עביד

מעשה

בידים.

אלא הא רבי מאיר דתניא

בברייתא דכלאים -

"מחיצת הכרם שנפרצה,