Bawa Batra 103b — Talmud auf Deutsch

בעי רבי ירמיה,

אם היו מובלעים ברוב השדה, אך באופן המקשה על הזריעה, כגון שהיו מסודרים

כשיר

[צמיד], דהיינו בעיגול

, מהו?

האם במקרה זה ימדדו עמה?

אם תימצי לומר, שנמדדים עמה, מה הדין כשהיו מסודרים

כשורה,

[לכל אורך השדה, ואינו יכול לזרוע כנגדה כי אם בדוחק]

מהו?

אם תמצי לומר, שנמדדים עמה, מה הדין אם היו מסודרים כ

איצטדינין

[קרני שור האיצטדין, דהיינו, שורה מעוקלת, המקשה יותר על הזריעה],

מהו?

אם תמצי לומר שנמדדים עמה, מה הדין כשהיו מסודרים כ

דרך עקלתון,

המקשה יותר על הזריעה,

מהו?

תיקו.

תנא, אם היה סלע יחידי, דהיינו, אם עמד סמוך השדה סלע בודד, והמוכר רוצה להתחיל למדוד את השדה משם,

אפילו כל שהוא אין נמדד עמה

.

ו

כמו כן,

אם היה

הסלע בתוך השדה, אלא שעמד

סמוך למצר, אפילו כל שהוא, אין נמדד עמה.

בעי

[הסתפק]

רב פפא

: אם היה הסלע סמוך למיצר, אלא

מופסק עפר

כל שהוא, פחות משלשה טפחים

בינתים, מהו? האם נחשב כ"סלע הסמוך למיצר", או כסלע שבתוך השדה?

וסליק ב

תיקו.

בעי רב אשי

: אם תמצא לומר, שהפסק העפר בינתים נחשב כהפסק, מה דין אם היה הפסק

עפר מלמטה,

[פחות משלשה טפחים]

ו

אותו

צונמא

[סלע] נמצא

למעלה

סמוך למיצר, או להיפך,

עפר מלמעלה וצונמא מלמטה, מהו?

האם אזלינן אחר העפר, או אחר הסלע?

וסליק ב

תיקו.

מתניתין:

האומר לחבירו,

"בית כור עפר אני מוכר לך, מדה בחבל",

כלומר, הריני מוכר לך שדה שיש בה בית כור מדויק, כמו שמודדים במידת החבל.

אם

פיחת כל שהוא,

שלא היה בשדה זו בית כור מדוייק, אלא מעט פחות

, ינכה

לו מן הדמים כשיעור הפחת . ואם

הותיר כל

שהוא, יחזיר

.

ואם אמר

"בית כור עפר אני מוכר לך

הן חסר הן יתר",

אפילו פיחת רובע

הקב

לסאה

[סאה = ששה קבין, א"כ רובע הקב הוא 1: 24 מסאה, ובבית כור, המכיל שלשים סאה, 7. 5 קבין],

או הותיר רובע

הקב

לסאה, הגיעו.

אך אם פיחת או הוסיף

יותר מכאן, יעשה חשבון.

דהיינו, יחשב את כל מה שיתר על כור, (כולל את רובעי הקב), ויחזיר.

ובמקרה שהותיר

מה הוא

[הלוקח]

מחזיר לו?

מעות.

כלומר, אינו יכול להחזיר לו את הקרקע, אלא חייב לקנותה מאת המוכר.

ואם רצה

המוכר

, מחזיר לו קרקע.

ולמה אמרו "מחזיר לו מעות"?

כדי

לייפות כחו של מוכר, ש

לא יחזיר לו קרקע מועטת שאינה ראויה לכלום. לכן כפו על הלוקח לקנותה .

ורק

אם שייר

[כלומר, אם המוכר הוסיף ללוקח על בית כור]

בשדה בית תשעה קבין,

והוא מקום חשוב לשדה בפני עצמו ,

ובגינה בית חצי קב, וכדברי רבי עקיבא בית רובע

,

מחזיר לו את הקרקע

.

ו

במקום שאמרו "יעשה חשבון", או "יחזיר קרקע",

לא את הרובע בלבד

[כלומר, לא רק את מה שהותיר על רובע הקב לסאה]

הוא מחזיר אלא את כל המותר

.

גמרא:

במשנה מבואר, שאם אמר "בית כור ... מידה בחבל", ודאי כוונתו לבית כור מדויק.

וכן, אם אמר "בית כור ... הן חסר הן יתר", ודאי כונתו לשטח הקרוב לבית כור.

מסתפקת הגמרא:

איבעיא להו,

אם אמר

"בית כור

אני מוכר לך

" סתמא,

ולא אמר "מידה בחבל", או "הן חסר הן יתר".

מאי?

ופשטינן:

תא שמע,

[בא ושמע מה ששנינו בענין זה במשנה]: "האומר לחבירו

בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל,