Tosafot on Bava Metzia 93a (צג.) — the commentary online

דכוותיה גבי בהמתו תבן לקוץ לה - ה"ה דהוה מצי למיפרך מבנו ובתו הקטנים אי נמי כיון דלאו בני מחילה נינהו לאו כל כמיניה לצערם כלל:

אלא בהא קא מפלגי מר סבר משלו הוא אוכל ומר סבר משל שמים הוא אוכל - ולר' יוחנן אידי ואידי באין מעלה להן מזונות:

לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסים - דאין אוכלין מן התורה משום דלאו גמר מלאכה הוא והא דאמרי' לעיל (בבא מציעא דף פט.) המנכש בבצלים כו' וכן לעדר ולקשקש תחת הזיתים הרי זה לא יאכל היינו מן התורה אבל מהלכות מדינה אכיל:

אי הכי ארבעה שומרין שלשה הוו - האי אי הכי אין בו אי אמרת בשלמא דמעיקרא נמי הוה מצי לאקשויי הכי וכן יש הרבה בגמרא.: