Rashi on Menachot 94a (צד.) — the commentary online

מתני' בחיין ובשחוטין - בכבשי עצרת:

ובדבר שאיו בו רוח חיים - לחם ומנחות:

מה שאין כן בסמיכה - דאין נוהגין בשחוטין ואין נוהג אלא בדבר שיש בו רוח חיים:

גמ' שיכול - שיהא האחד סומך לכל החבירים והלא דין הוא וכו':

בחוברין - בחבירין:

נתמעטה בחוברין - שאין כולם צריכין להניף אלא אחד מניף על יד כולם:

ותתרבי תנופה בחוברין - שיהא כולם צריכין להניף:

תנופה שנתרבית בשחוטין - בין בשלמי צבור בין בשלמי יחיד:

קא הוי חציצה - דכי מניף זה ידו ע"י חבירו הויא ידו חוצצת בין יד חבירו לזבח:

ליניף - חד והדר ליניף חבריה:

תנופה - אחת כתיב אבל בסמיכה לא כתיב סמיכה בהדיא אלא וסמך סתם [יכול] לסמוך והדר לסמוך:

והעלהו - לכהן גדול:

הושיט הראשון - מאותן י"ב שעסוקים בתמיד וסומך עליהם כהן גדול וזורקן על האישים ונשמט השני והלך לו ובא חבירו שלישי ומושיט לראשון והראשון לכהן גדול:

משום יקרא דכהן גדול - שיהא נראה כמו שהקריב הוא את כולן היה סומך עליהן ולא שתהא סמיכתם נוהגת בשחוטין מן התורה:

דפוס - פורמ"א בלע"ז ובגמ' מפרש היאך עשוי:

וכשהוא רודה - מן התנור:

נותנן בדפוס - כדי שלא יתקלקלו וישברו:

גמ' החלה האחת - בלחם הפנים כתיב:

ושמת אותם - שימה ראשונה שאתה עושה מהם דהיינו בתנור תהא בלשון אותם דמשמע שהיה נותן שתים בשני דפוסין יחד בתנור:

ועדיין היא בצק - נותנה בדפוס שהדפוס עשוי כמין תיבה פרוצה ולמר כמין ספינה רוקדת כדפליגי לקמן ומתקן הבצק בתוך הדפוס שיהא עשוי כעין הדפוס שהלחם היה לו דפנות ותוך:

וכמין דפוס היה לה בתנור - והיו מסיקין אותו עם התנור ואופה את הלחם:

וכשהוא רודה - מן התנור:

וליהדרה - לאחר שרדה לדפוס קמא שתקנה בו:

נפחה - וצריכה דפוס גדול מן הראשון: