Rashi on Gittin 26b (כו:) — the commentary online

Rashi on Gittin 26b (כו:): the full text of the commentary, dibbur by dibbur, beside the daf of the Babylonian Talmud. Read it online, free.

Text of Rashi

קשיא דר' אלעזר כו' - רישא אוקמת כר"א ומכשיר לכתוב טופסי גיטין וסיפא פליג ואמר חוץ מגיטי נשים:

משום קטטה - מפני התקנה דקתני לאו אהיתרא דטופסי קאי אלא אצריך שיניח קאי מפני תקנת קטטה:

ור"מ היא - דלא בעי כתיבה לשמה ולא צריך שיניח מקום הרי את מותרת אלא מקום השמות לבדן משום קטטה ומקום הזמן משום מוקדם:

דאפי' תורף - עם השמות לכתוב דכי כתיב וכתב לה אחתימת עדים קאי שהיא עיקר כתיבתו:

דקא כתיב - ומזכיר שמו ושמה:

ורתח עלה - וכי משכח לגט מזומן יהיב ליה ניהלה:

ומעגן ומותיב לה - כשהיא מגורשת:

דאפי' טופס לא לכתוב - גזירה משום תורף דאורייתא:

ל"ש מן האירוסין - המגרש לארוסתו צריך לכתוב זמן כשר ולא מוקדם:

למ"ד משום פירי איכא - שאם יכתוב זמן לבו ביום והוא יגרשנה לאחר זמן והיא טורפת מיום הכתיבה:

ארוסה מי אית לה פירי - מי אית לה דין פירי הלא אינו אוכל פירות אלא משעת תנאי כתובה ואילך שהוא מתחייב בפרקונה כדאמרי' בנערה שנתפתתה (כתובות דף מז:):

משום תקנת ולד - הצריכו להניח מקום זמן לגט ארוסה:

ולא הוה ידענא מאי היא - דמאי ולד יש לארוסה:

כיון דשמעיתא להא דתניא כתבו גט לארוסתי - עכשיו ולא אתננו לה עד לאחר שאכנסנה:

אינו גט - דגט ישן הוא שמא תתעבר כשיכנסנה ויאמרו גיטה קודם לבנה שיהיו סבורים שנתנו לה ביום שנכתב:

הכא נמי - במתני' משום הכי צריך להניח מקום זמן אף לטופס הארוסה שמא יכתוב זמן לבו ביום והוא לא יגרשנה עד לאחר נישואין ויאמרו בלא קידושין וכתובה נתעברה לאחר גירושין ופגם הוא למשפחה:

הלכתא כר' אלעזר - שפוסל בטופסי גיטין גזירה משום תורף:

טובינא דחכימי - מאושר שבחכמים:

ואפילו בשאר שטרות - במאי דפליג ר' אלעזר אדר' יהודה ואכשר בטופסי שטרות אמר רב נמי הלכה כר"א בתמיה:

אשרתא - קיום השטר שהעדים מעידין על כתב ידיהם בב"ד וב"ד כותבין בו במותב תלתא הוינא ואתו פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו ואשרנוהי וקיימנוהי כדחזי וחותמין:

מצאו באשפה - ולא נכתב לשם אשה כלל אלמא לא חיישינן למיחזי כשקרא כיון דנחתם בעתו וזמנו:

בו - ביום של חתימה:

ופרעו - בו ביום:

אינו חוזר ולוה בו - ואפי' ביום מלוה ראשונה לאחר פרעון דליכא למיחש למוקדם והכי מפרשינן לה בשנים אוחזין (ב"מ יז.):

שכבר נמחל שעבודו - כשפרעו ובטל השטר ואין הקרקעות משועבדות שוב למלוה השניה שלא עליה נחתם שטר זה והויא לה מלוה על פה:

אבל לשיקרא - אם היה נחתם על מלוה זו אע"פ שנכתב קודם הלואה כשר אם בו ביום נכתב: