Rashi on Avodah Zarah 38a (לח.) — the commentary online

מדרבנן - שלא יהא ישראל רגיל אצלו במאכל ובמשתה ויאכילנו דבר טמא:

דגים קטנים וארדי ודייסי - אין נאכלין חיין ואין עולין על שולחן מלכים ללישנא קמא יש בהן משום בישולי עובדי כוכבים ללישנא בתרא שרו:

ארדי - בולי"ץ:

מלוחין - נאכלין כמות שהן מחמת מלחן:

כסא דהרסנא - טיגן במורייס שומן דגים עם קמח:

הרסנא עיקר - ואותו מורייס נאכל כמות שהוא חי ושרי:

קמ"ל קימחא עיקר - ויש בו משום בישולי עובדי כוכבים שהקמח אינו נאכל חי:

כל החגבים שבאגם - שנחרכו ונתבשלו מחמת האור. חגב אינו טעון שחיטה:

אפי' מריש אוניה - שהאוזן רכה ונצלית בחריכתה אפי' הכי שרי הואיל ועובד כוכבים לא לבשל נתכוין:

דשדא סיכתא - קביליי"א בלע"ז ליבשה בתנור:

וקבר בה ישראל קרא מעיקרא - והטמין ישראל בתנור דלעת חיה קודם שהוסק התנור והעובד כוכבים הסיקו ונתבשלה הדלעת:

שפיר דמי - הואיל והעובד כוכבים לא לבשל נתכוין:

פשיטא - היינו דר' יוחנן:

מהו דתימא - האי עובד כוכבים לבשולא להאי סיכתא איכוון והא לשם בישול הסיקו:

קמ"ל - דאין בישול בכלים:

אלא לשרורי מאניה איכוין - להקשות את היתד ואין דעתו לבישול:

לשרורי - לשון שריר וקים חזק:

בן דרוסאי - לסטים היה ואוכל כל דבר המבושל קצת:

בסילתא - בסל אבל הכא דמנחא אגומרי בלאו היסק דעובד כוכבים הוה מבשל לה לזמן מרובה:

שפיתת קדירה קרי כשנותנין אותה על האור: