Rashi on Avodah Zarah 17b (יז:) — the commentary online

דנכיס יצריה - נשחט יצרא. אנשי כנסת הגדולה בקשו רחמים ונמסר בידם והרגוהו כדאמרי' בד' מיתות בסנהדרין (דף סד.) כלומר ניזיל בההוא שבילא ולא ניזיל אפיתחא דבי זונות שלא ישלוט בנו יצר הרע:

איכנעו זונות מקמייהו - נכנסו מפניהם לקובתן:

מנא לך הא - דסמכת אנפשך למיתי הכא ולא מיסתפית מיצר הרע:

זימה ומתרגמי' עצת חטאין - עצת הוא תרגום של זימה היא וחטאין הוא תוספת התרגום מפרש שעצה זו רעה היא של חטא. אלמא דזימה היינו לשון עצה ותורה נקראת עצה דכתיב (ישעיהו כ״ח:כ״ט) הפליא עצה הגדיל תושיה ומשמע תורה תשמור עליך:

מזימה - מן הזנות:

תשמור עליך תורה - דסיפיה דקרא תבונה תנצרכה מזימה תשמור עליך מכל דבר רע והרהור חטא ואנו הולכין הלוך ודבר בדברי תורה:

על ה' דברים - חמש עלילות הן שואלין עלי:

כמי שאין לו אלוה - להגן עליו:

ה"ג מאי ללא:

ר' חנינא בן תרדיון גבאי של צדקה הוה:

מעות של פורים - שגביתי מבני העיר לחלק לעניים לסעודת פורים ותנן (ב"מ דף עח:) אין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו:

נתחלפו לי במעות של צדקה - וסבור הייתי שהן של צדקה וחלקתים לעניים שלא לסעודת פורים ואני פרעתי משלי[את] של פורים. ל"א מעות שלי לסעודת פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וסבור הייתי שהן של צדקה וחלקתים לעניים ולא חזרתי ליפרע מארנקי של צדקה:

גנבת - גנב ולסטים היית:

מדהא ליתא - כשם שאין השני' בי דהא אין שתיהן באדם אחד כך אין חבירת' בי והאומר לכם עלי שקרן נמצא בדבריו:

מ"ט קרו לך רבי - הרי עלילה שלישית:

טרסיים - גרדיים:

קיבורי - פקעיות לימשיל"ש:

הי דשתיא הי דערבא - איזה של שתי ואיזה של ערב:

אתא זיבורא - זכר אותיבא על דערבא:

ואתאי זיבורתא - נקבה אותיבא על דשתיא. והבין שהוא נס הנעשה שהשתי מקבל ערב כנקבה המקבלת זכר:

לבי אבידן - בית שאוכלין ושותין לכבוד עבודת כוכבים ומזבלים זיבול לעבודת כוכבים ומפקחין על עסקיה לידע מה היא צריכה ומתנדבין:

עבדך לחירות - והן גזרו על כך לפי שהוא דת יהודית:

אידמי ליה - לההוא גברא:

בישותיה הוא דקא אחוי - רשעך תראה ותודיע שרשע אתה והוא ינצל ע"י נס:

הוה כתיבא ההוא (יומא) איגרתא - דבעו חשובי רומי לשדורי לקיסר על עסקיהן שדרוה ההוא שעתא בידיה דההוא גברא:

פתקיה - אליהו וזרקו ד' מאה פרסי למען לא ישוב [עוד לביתו] כמו (ר"ה דף כה.) שקל קלא פתק ביה:

עליו לשריפה - למה נענש כך לפי שהיה הוגה את השם באותיותיו דורשו בארבעים ושתים אותיות ועושה בו מה שהוא חפץ: