Text version of this daf: original and translation
Chagigah 23b — the Talmud in English
: For the case of a tube used for the preparation of the [as one who touched a creeping thing], ]. : , — it should not render impure the tube a person . [ ] : A person who cuts , and the person who…
Original text — Chagigah 23b
לא תיקשי לך:
כי שאני שפופרת של חטאת, ש
עשאוה כטמא שרץ
[כמי שנגע בשרץ], שצריך הערב שמש. וכיון שאין אתה מצריכה הערב שמש, הרי עשית היכר לצדוקין שטבול יום כשר בפרה, [וראה תוספת ביאור בהערות]. ותמהינן עלה:
אלא מעתה
, דלא עשאוה אלא כטמא שרץ -
לא תטמא
השפופרת
אדם
שנגע בה, שהרי הכלי - שהוא כנוגע בשרץ - ראשון לטומאה הוא, ואינו מטמא אדם.
אלמה
[ולמה]
תניא
: אדם ה
חותכה
לשפופרת,
ו
האדם ה
מטבילה, טעון טבילה
מפני שנטמא ממגע השפופרת?!
ואלא
, דוחה הגמרא באופן אחר:
עשאוה
לשפופרת של חטאת,
כטמא מת
, כאילו נגעה במת, והיא אב הטומאה, ומטמאת אדם, וטעונה הערב שמש.
ותמהינן:
אי הכי
שעשאוה לשפופרת כמי שנגעה במת -
תיבעי
[
ליבעי
]
האדם שנוגע בשפופרת
הזאת שלישי ושביעי
מאפר פרה אדומה, כיון שמשום טומאת מת אתה בא עליו!?
ו
אלמה
[ולמה]
תניא
: אדם ה
חותכה
לשפופרת,
ו
האדם ה
מטבילה
-
טעון טבילה
.
ומשמע:
טבילה, אין
, אכן צריך הוא.
אבל
הזאת שלישי ושביעי
-
לא!
אלא
, דוחה הגמרא באופן אחר:
עשאוה
לשפופרת
כטמא מת ב
יום ה
שביעי שלו
, אחר שהיזו עליו, שאינו צריך אלא טבילה והערב שמש.
ואף שפופרת זו, חשבינן לה כאילו נגעה במת, והיא ביום השביעי שלה, שטעונה הערב שמש, ומטמאת אדם, אך אינו טעון הזאת שלישי ושביעי.
ואכתי תמהינן על תירוץ הגמרא בדעת רבי אליעזר, שאף כי שאר כלים הנגמרים בטהרה אינם טעונים הערב שמש, מכל מקום שפופרת שעשאוה לחטאת טעונה הערב שמש מפני שעשאוה כטמא מת:
והתניא
:
מתוך שזלזלו חכמים בטהרת מעשה הפרה, שהצריכו לטמאות את הכהן השורף את הפרה כדי להוציא מלבן של צדוקים, חששו חכמים שמא יבואו לזלזל בכל טהרת מי חטאת, ולפיכך עשו חכמים גדרים וסייגים רבים בשמירת טהרתה [כגון: היו מגדלים תינוקות למילוי מי חטאת משעת לידתן על גבי הסלע, ומשום חשש רחוק שמא ייטמאו בקבר התהום].
ומכל מקום,
מעולם לא חידשו
חכמים
דבר בפרה
, לחדש איזו טומאה שאינה קיימת בשום מקום, ולא גזרו אלא על סייגים בשמירת טהרה, מטומאות הקיימות בכל מקום.
ואם נתרץ שכלים הנגמרים בטהרה בעלמא אינם טעונים הערב שמש, ואילו כלים הנגמרים בטהרה שעשאום למי חטאת עשאום חכמים כטמא מת - אין לך חידוש גדול מזה! ולמה אמרה הברייתא שלא חידשו דבר בחטאת?! ומשנינן:
אמר אביי
: לא אמרו שלא חידשו כלל שום דבר בפרה.
אלא כונת התנא בברייתא היא לומר:
שלא אמרו
חכמים דבר חידוש, שיהיה טומאה לכלי ביחס למי חטאת, כשאינו ראוי לטומאה הזאת!
ולכן לא חידשו ואמרו:
קורדום
, שאינו עשוי לישיבה - שבעלמא אינו טמא מושב הזב, הואיל ואינו עשוי ומיועד לישיבתו של הזב עליו, וכדמפרש ואזיל - הרי הוא
מטמא
טומאת
מושב
החמורה, שהיא טומאת מדרס, לגבי מי חטאת.
זאת לא חידשו, אבל כן חידשו, בכלי הראוי לקבל טומאת מת, לעשות את שאינו נוגע במת כנוגע במת!
ועתה מביאה הגמרא ראיה למה שאמרה, שאין קורדום שיושב עליו הזב טמא בטומאת מדרס:
כדתניא
: כתיב
"והיושב על הכלי
אשר ישב [בצירי] עליו הזב, יכבס בגדיו, ורחץ במים. וטמא עד הערב".
יכול
אם
כפה
[הפך] הזב
סאה
[כלי המשמש למדידת כמות של סאה],
וישב עליה
.
או יכול אם כפה
תרקב
[תרי - וקב, כלי מידה לשלושה קבין, שהוא חצי סאה],
וישב עליה, יהא טמא
בטומאת מושב חמורה של זב?
תלמוד לומר: "והיושב על הכלי אשר ישב עליו, יטמא
".
"ישב" [בקמץ ופתח] לא נאמר, אלא "יושב" עליו.
ללמדך: כי רק
מי
, כלי,
שמיוחד לישיבה
הרי הוא נטמא במושב הזב.
יצא
כלי
זה
, העשוי למדידה,
שאומרים לו
בעלי הכלים לזב:
עמוד
מעל גבי הכלים,
ונעשה
בהם
מלאכתנו!
כלומר, כלי זה אינו מיועד לישיבה, ולכן אינו מטמא בטומאה חמורה של מושב הזב.
שנינו במשנה:
הכלי מצרף מה שבתוכו בקודש, אבל לא בתרומה
:
מנא הני מילי?
אמר רבי חנין: דאמר קרא
בפרשת קרבנות הנשיאים:
"כף אחת, עשרה זהב, מלאה קטורת
".
הכתוב עשאו לכל מה שבכף
כחתיכה
אחת
, לומר: שאם נטמא מקצת מה שבתוכה, נטמא כל מה שבתוכה.
מתיב רב כהנא
מן המשנה בעדיות, ששנינו בה:
הוסיף רבי עקיבא
על דברי רבי שמעון בן בתירא שהעיד כעין זה לגבי אפר חטאת ואמר:
אף
הסולת
של קודש,
והקטורת והלבונה והגחלים
של קודש שהיו בכלי,
שאם נגע טבול יום
[טמא שטבל ולא הגיע הערב שמש]
במקצתו
, הרי זה
פסל את כולו
.
והא
דאמר רבי עקיבא, הרי על כרחך
דרבנן היא
, ולא דאורייתא, וכדמפרש ואזיל, ותיקשי לרב חנין?!
ממאי
, מנין שעדותו של רבי עקיבא מדרבנן היא, ולא מן המקרא שאמר רב חנין?
מדקתני רישא
של המשנה בעדיות:
העיד רבי שמעון בן בתירא על אפר חטאת
הנמצא בכלי,
ש
אם
נגע הטמא במקצתו
-
שטימא את כולו
.
ודין זה ודאי מדרבנן הוא, שהרי אף אם תאמר כרב חנין ללמוד מ"כף אחת", הרי אין לך ללמוד אלא על קודש, ולא על אפר חטאת.
וקתני "הוסיף" רבי עקיבא
, הרי משמע כדינו של זה כן דינו של זה, כשם שאפר חטאת מדרבנן הוא, כך צירוף כלי לקודש דרבנן הוא.
Translation
:
For the case of a tube used for the preparation of the
[as one who touched a creeping thing],
]. :
,
—
it should not render impure
the tube
a person
.
[
]
:
A person who
cuts
,
and
the person who
immerses it must immerse
?!
,
:
They treated
,
,
.
:
—
—
[
]
the person who touches the tube
sprinkling on the third and seventh days
!?
And
[
]
:
A person who
cuts
,
and
the person who
—
.
:
,
.
But
—
,
:
They treated
the tube
as one who had become impure through contact with a corpse on
the
,
.
.
:
:
.
,
the Sages never innovated
the Sages
,
.
?! :
:
.
:
that they did not say
!
:
,
which is not made for sitting—for in general it does not contract the impurity of a seat of a zav, since it is not made or designated for the zav to sit upon it, as the Gemara explains below—
renders impure
with the impurity of
a seat,
.
!
:
:
It is written:
“And one who sits upon the vessel
".
One might have thought
that if
[
a
[
],
.
or one might have thought that if he overturned
[
],
and sat upon it, he should be impure
?
".
".
This teaches you that only
,
vessel
designated for sitting
.
Excluded
is a
,
made for measuring,
to which
:
Stand
above the vessels
and let
us
carry out our work!
.
:
:
From where are these matters derived?
Rabbi Hanin said: For the verse states
:
".
—
like
,
.
Rav Kahana raises an objection
:
—
:
Even
the fine flour
,
and the incense, frankincense, and coals
,
[
]
,
then he
.
But
what Rabbi Akiva said is necessarily
,
?!
,
?
From the opening clause,
:
“Rabbi Shimon ben Beteira testified concerning the ashes of the sin offering”
,
that
if
—
.
.
,
.