טעקסט־ווערסיע פֿון דעם בלאַט: אָריגינאַל און איבערזעצונג
יומא 59b — תלמוד אויף ייִדיש
יומא 59b פֿונעם תלמוד בבלי: צורת הדף מיט רש״י און תוספות, אַן איבערזעצונג און נאָטיצן. לייען אָנלײַן, בחינם.
אָריגינעלער טעקסט — יומא 59b
עד כאן לא פליגי
תנאים אלו אלא
מדרבנן
ולענין תשלום קרן להקדש,
אבל מדאורייתא
ולהתחייב עליו חומש כשאר מועל בהקדש,
אין מועלין בהן
.
מנא הני מילי
שאין בהם דין מעילה מדאורייתא?
אמר קרא
בענין הדם: ואני נתתיו
"לכם
" על המזבח לכפר על נפשותיכם:
שלכם יהא
, כחולין שלכם שאין בו מעילה לפני כפרה וכל שכן אחר כפרה.
דבי רבי ישמעאל תנא
: הואיל וכתיב:
"לכפר
" על נפשותיכם,
לכפרה נתתיו
בתורת קדשים,
ולא למעילה
, למעול בו אין בו דין קדשים [רש"י] .
ורבי יוחנן אמר
[ראה ביאור דבריו בהערה ]:
אמר קרא
שם: כי הדם
"הוא
" בנפש יכפר; ודרשינן: הוא בהוייתו יהא
לפני כפרה כלאחר כפרה
.
מה לאחר כפרה אין בו מעילה
שהרי נעשית מצותו ואין מועלין בו הואיל ואינו נקרא "קדשי ה'",
אף לפני כפרה אין בו מעילה
.
ואימא
איפכא:
לאחר כפרה כלפני כפרה, מה לפני כפרה יש בו מעילה, אף לאחר כפרה יש בו מעילה?
אין לך דבר שנעשית מצותו
וכדם שכבר נזרק על המזבח,
ומועלין בו
, שהרי כבר אינם "קדשי ה'".
ותמהינן:
ו
כי אטו
לא
מצינו דבר שנעשית מצותו ומועלין בו?!
והרי תרומת הדשן
, בכל יום כהן חותה במחתה ותורם את הדשן שעל מזבח החיצון מלא המחתה, ונותן במזרחו של כבש, כדכתיב: והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה על המזבח -
וכתיב בתריה: "ושמו" אצל המזבח, משמע שם תהא גניזתן ושם נבלע במקומן אלמא אסור בהנאה, וכיון שאסור בהנאה משום קדושתו - מעילה נמי יש בו [רש"י]; הרי לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו?!