סוכה 8b — תלמוד אויף ייִדיש

אבל

ריבועא, דנפיק מגו עיגולא,

כאשר העיגול מקיף את הריבוע, היקפו יתר על היקף הריבוע ב

פלגא,

בחצי מהיקף הריבוע. ואם היקף הריבוע של ארבע אמות הוא שש עשרה אמות, ממילא היקף העיגול יתר עליו בשמונה אמות, שהן חצי משש עשרה, ושיעורו עשרים וארבע אמות.

ומסקנת הגמרא:

ולא היא!

אין חישובם של דייני קיסרי עולה יפה בחשבון.

דהא קחזינן,

רואים אנו

ד

היקף עיגול זה

לא הוי

גדול

כולי האי,

אלא רק פי שלוש מאלכסונו של הריבוע, שהן שבע עשרה פחות חמישית. וכמו שנתבאר לעיל.

אמר רבי לוי משום רבי מאיר

:

שתי סוכות של יוצרים,

דרך בעלי האומנויות בימיהם היה לעשות שתי סוכות,

זו לפנים מזו,

בפנימית היה דר ומניח כליו, ובחיצונה היה עושה מלאכתו ועוסק עם לקוחותיו.

ועל כן, הואיל והסוכה

הפנימית

משמשת כדירתו בשאר ימות השנה, היא

אינה

כשרה לקיים בה מצות

סוכה.

ואף שאין צורך שסוכת החג תעשה לשם מצות סוכה, דהרי קיימא לן כבית הלל, המכשירים סוכה שאינה העשויה לשם חג, ולא הצריכו אלא סוכה העשויה לשם צל, מכל מקום פסולה סוכה זו מדרבנן, היות והיא מקום דירתו בכל השנה, ולא ניכר הדבר שהוא יושב בה לשם חג.

ו

משום כך אף

חייבת

היא

במזוזה

כל ימות השנה, הואיל ודירת קבע היא.

והחיצונה,

כשרה לקיים בה מצות

סוכה,

לפי שאינו דר בה כל ימות השנה, וניכר הדבר שיושב הוא בתוכה לשם מצות סוכה.

ופטורה

היא

מן המזוזה

בכל ימות השנה, ואפילו בחג הסוכות. הואיל ואינה משמשת למגורים, אלא לכניסה ויציאה, והכנסת תגרים.

ומקשה הגמרא:

ואמאי

פטורה הסוכה החיצונה מן המזוזה,

תהוי

הסוכה ה

חיצונה כבית שער

לסוכה

הפנימית, ותתחייב

אף היא

במזוזה?!

[בית שער, הוא בית קטן הנעשה בפתח החצר, ויושב שם שומר הפתח, וקיימא לן שבית שער נחשב כחלק מן הבית, וחייב במזוזה מדרבנן].

ומתרצת הגמרא:

משום ד

סוכת היוצרים הפנימית והחיצונה,

לא קביע,

אינן עשויות כמבנה קבוע, אין הסוכה הפנימית חשובה דיה, שתהיה החיצונה טפילה לה כבית שער.

תנו רבנן

: סוכת

גנב"ך,

שהן ראשי תיבות:

סוכת גוים,

העשויה לדור בה בימות החמה,

וכן

סוכת נשים, סוכת בהמה, סוכת כותים,

שאינם בני מצות סוכה.

וכן

סוכה "מכל מקום",

היינו, אפילו סוכה הפחותה מאלו, שכל חסרונן הוא רק שלא נעשו לצורך אדם המחוייב במצות סוכה, [ולהלן יתבאר מה היא], אף היא

כשרה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה.

מאי כהלכתה?

אילו דינים מצריך התנא כאן להכשר הסכך, מעבר לדינים הידועים לנו, כגון, צילתה מרובה מחמתה, וסכך העשוי מפסולת גורן ויקב.

מבארת הגמרא:

אמר רב חסדא

: כוונת התנא היא לומר, שתהיה הסוכה מסוככת בהרבה סכך,

והוא

כדי שיהיה ניכר הדבר

שעשאה

מתחילה

ל

שם

צל סוכה,

ולא לצניעות גרידא. שאם היה עושה סוכה זו לצניעות גרידא, לא היה טורח לסככה בהרבה סכך.

וללמדך בא, שעל אף שאין צורך לעשות סוכה לשם מצות החג, מכל מקום צריך לעשותה לשם צל, משום שמהות הסכך הוא להגן מחום השמש.

עתה דנה הגמרא

"

סוכה

מכל מקום"

שאמר התנא,

לאתויי מאי

אתא?

ומבארת הגמרא: אתא,

לאתויי סוכת רקב"ש

[שהן ראשי תיבות של כמה מיני סוכות].

דתנו רבנן: סוכת רקב"ש

;

סוכת רועים,

שעושים סוכה בשדות המרעה, להגן עליהם מפני החום.

סוכת קייצים,

שומרי קציעות [תאנים השטוחות ליבוש על פני השדה], שעשו סוכה לשבת בתוכה מפני החום

.

סוכת בורגנין

סוכת שומרי העיר,

סוכת שומרי פירות,

סוכה "מכל מקום",

כלומר, אפילו סוכה פחותה מאלו, שסוכות אלו, הגם שלא נעשו לשם חג, אבל נעשו על ידי ישראלים המחוייבים במצות סוכה, הרי היא

כשרה,

ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה.

וגם כאן דנה הגמרא,

מאי כהלכתה?

מה בא התנא לרבות?

ומבארת הגמרא:

אמר רב חסדא: והוא שעשאה לצל סוכה.

[וכמו שתירצה הגמרא לעיל].

ומה שאמר התנא

"

סוכה

מכל מקום", לאתויי מאי

אתא?

מבארת הגמרא: אתא

לאתויי סוכת גנב"ך,

שהיא גרועה יותר מסוכת קרב"ש, מטעם שיתבאר להלן, ולמרות זאת היא כשרה.

ומבארת עתה הגמרא במה חלוקות שתי הברייתות:

האי תנא,

התנא של הברייתא הראשונה,

ד

סוכת

גנב"ך

-

אלימא ליה,

להכשיר את סוכת

גנב"ך

יותר מסוכת רקב"ש,

משום דקביעי,

שעשויות למשך זמן רב. מה שאין כן סוכת רקב"ש, שאינה עשויה אלא לזמן קצר, כיון שאינם רועים בהמותיהם תמיד באותו מקום, והיה מקום לומר שאין היא חשובה דירה כלל.

ו

לכן

קא תנא "

סוכה

מכל מקום", לאתויי רקב"ש,

שהן סוכות פחותות יותר, משום

דלא קביעי.

והאי תנא,

התנא של הברייתא השניה,

ד

סוכת

רקב"ש

-

אלימא ליה

להכשיר את סוכת

רקב"ש

יותר מסוכת גנב"ך, מפני שהעושין אותה

בני חיובא נינהו,

שעשאוה יהודים המחוייבים במצות סוכה,

ו

לכן

תנא "

סוכה

מכל מקום",

שהיא פחותה יותר,

לאתויי

סוכת

גנב"ך, ד

העושין אותה

לאו בני חיובא נינהו

ומכל מקום היא כשרה.