טעקסט־ווערסיע פֿון דעם בלאַט: אָריגינאַל און איבערזעצונג
סוכה 27a — תלמוד אויף ייִדיש
סוכה 27a פֿונעם תלמוד בבלי: צורת הדף מיט רש״י און תוספות, אַן איבערזעצונג און נאָטיצן. לייען אָנלײַן, בחינם.
אָריגינעלער טעקסט — סוכה 27a
שנינו במשנה:
וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה
-
נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו
:
ודייקינן: משמע שדוקא "פחות מכביצה" פטור מסוכה,
הא כביצה
-
בעי סוכה
.
ופרכינן:
לימא תיהוי תיובתיה דרב יוסף
, דאמר לעיל שתים או שלוש ביצים אכילת עראי היא ומותרת חוץ לסוכה.
ו
גם תיובתיה ד
אביי
, דאמר לעיל שאכילת כביצה אחת עדיין אכילת עראי היא, ומותרת חוץ לסוכה; ואילו ממשנתנו משמע דבשיעור כביצה הוי אכילה החייבת בסוכה?!
ומשנינן:
דילמא
הא דשנינו "פחות מכביצה" אינו משום סוכה, אלא:
פחות מכביצה
-
נטילה וברכה לא בעי
.
הא כביצה בעי נטילה וברכה
. אבל לישב בסוכה אינו צריך אפילו כשאוכל כביצה.
מתניתין:
רבי אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה
בכל שבעת ימי החג.
וחכמים אומרים: אין לדבר קצבה
, ואם רוצה להתענות אין אנו זקוקים לו, אלא רק שאם יאכל - לא יאכל חוץ לסוכה [רש"י].
חוץ מלילי
יום טוב ראשון של חג בלבד
, שאינו רשאי להתענות, ובגמרא ילפינן לה בגזירה שוה ממצה.
ועוד אמר רבי אליעזר: מי שלא אכל
[
לילי
]
יום טוב הראשון
של חג, שהיה חייב לאכול בסוכה,
ישלים
סעודה זאת ב
לילי יום טוב האחרון של חג
[בשמיני עצרת], ואף על פי שאינו אוכלה בסוכה [רש"י], ובגמרא מקשה על זה.
וחכמים אומרים: אין לדבר תשלומין
.
ועל
כגון
זה נאמר
"
מעות לא יוכל לתקון, וחסרון לא יוכל להמנות
".
גמרא:
שנינו במשנה: רבי אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה:
ומפרשינן:
מאי טעמא דרבי אליעזר?
משום דכתיב: בסוכות "
תשבו
" שבעת ימים, ובעינן
כעין
"
תדורו
",
מה דירה
אדם אוכל בה סעודה
אחת ביום ואחת בלילה, אף סוכה
צריך שיאכל בה סעודה
אחת ביום ואחת בלילה
.
ומפרשינן:
ורבנן
, מה טעמם שאין מחייבים לאכול כל יום בסוכה?
משום שהם דורשים באופן אחר, דבעינן סוכה
כדירה, מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל
[ברצותו אוכל וברצותו מתענה],
אף סוכה נמי, אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל
.
ותמהינן:
אי הכי, אפילו לילי יום טוב
ה
ראשון נמי
, אם ירצה יתענה, ומדוע שנינו: חוץ מלילי יום טוב הראשון?!
אמר
משני
רבי יוחנן משום רבי שמעון בן
יהוצדק: נאמר כאן
בחג הסוכות "
חמשה עשר
",
ונאמר
"
חמשה עשר
"
בחג המצות
. וילפינן בגזירה שוה:
מה להלן
בחג המצות
לילה הראשון חובה
לאכול מצה, ו
מכאן ואילך רשות
, אלא שלא יאכל חמץ.
אף כאן
בחג הסוכות
לילה הראשון חובה
, ו
מכאן ואילך רשות
.
והתם
בחג המצות
מנלן
שיהא חייב לאכול מצה בלילה הראשונה?
ומפרשינן: כי
אמר קרא
: "
בערב תאכלו מצות
" -
הכתוב קבעו
לאכילת המצה
חובה
בערב הראשון.
שנינו במשנה:
ועוד אמר רבי אליעזר
: מי שלא אכל לילי יום טוב ראשון של חג יאכל לילי יום טוב אחרון של חג:
ותמהינן:
והא אמר רבי אליעזר
עצמו:
ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה
. וכיון שביום האחרון אינו יושב בסוכה, ואדרבה אם ישב בה לשם מצוה הרי עבר על בל תוסיף, הרי אין זו השלמה למצות סוכה [רש"י]?!
אמר בירא
[שם חכם]
אמר רבי אמי: חזר בו רבי אליעזר
ומודה לחכמים שאין חיוב לאכול בסוכה אלא בליל יום טוב הראשון. ומפרשינן למשנתנו ששנינו בה יאכל להשלמה בלילי יום טוב אחרון של חג:
משלים
-
במאי?
אילימא בריפתא
[פת], הרי
סעודה דיומא קא אכיל
[סעודת היום הוא אוכל], ומה היכר יש כאן שהוא לשם סעודה הראשונה, הלא דרכו לסעוד היום?!
אלא מאי
"
ישלים
" -
ישלים במיני תרגימא
, לאחר שסילק שולחנו יביאו פירות ומעדנים לפניו, כגון פירות וכסנין וקפלוטות מבושלות, [רש"י].
תניא נמי הכי: אם השלים במיני תרגימא יצא
, וכל שכן אם קבע סעודה שניה בלחם ובשר [רש"י].
שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את רבי אליעזר
, הסובר חייב אדם לאכול בסוכה בכל יום שתי סעודות.
כגון אני, שאיני רגיל לאכול אלא סעודה אחת ביום
-
מהו שאוכל סעודה אחת
בסוכה,
ואפטר
בכך?
אמר לו רבי אליעזר
: והרי
בכל יום ויום אתה ממשיך כמה פרפראות
[מיני מעדנים הפותחים את בני מעיים להיות לבו משוך אחר הפת ויאכל]
לכבוד עצמך, ועכשיו אי אתה ממשיך פרפרת אחת לכבוד קונך?!
ועוד שאלו
אותו אפוטרופוס לרבי אליעזר:
כגון אני, שיש לי שתי נשים, אחת בטבריה ואחת בציפורי, ו
מתוך כך
יש לי שתי סוכות אחת בטבריה ואחת בציפורי, מהו שאצא מסוכה לסוכה
לאכול ולישן היום בזו ולמחר בזו,
ואפטר?
אמר לו רבי אליעזר: לא
תפטר בכך. כיון
שאני אומר: כל היוצא מסוכה לסוכה
, הרי זה
ב
י
טל מצותה ש
ל
ראשונה
, אפילו ימים שכבר עברו עליו איבדן למפרע ואינן מצוה, כי לדעת רבי אליעזר צריך לישב כל שבעת הימים בסוכה אחת [ולקמן יליף לה].
תניא: רבי אליעזר אומר
: