סוכה 15b — תלמוד אויף ייִדיש

ולפיכך תמהה הגמרא:

והא,

הרי

אפשר לצמצם

ולכוון שיהיה הרווח בין השיפודין שווה לרוחב השיפודין ממש, ומנין פשוט לו לתרצן שבכל מקום שנוקטת המשנה לשון "כמותן" אין כוונתה לומר שהיה הרווח כמותן ממש?!

ומתרצת הגמרא:

אמר רבי אמי

: לעולם, אפשר לצמצם ולעשות את הרווח כשיעור השיפודים ממש, ומכל מקום משנתנו מדברת כשלא צמצם, אלא

במעדיף,

שבמתכוון עשה את הרווח בין השיפודים רחב מעט ממקום השיפודים עצמם. ומה ששנינו שהיה הרווח "כמותן", היינו, כשיעור השיפודים ב"נכנס ויוצא", ולא בצמצום. וכל זה, למאן דאמר שפרוץ כעומד פסול. אבל מי שמכשיר בפרוץ כעומד מעמיד את משנתנו כפשוטה, שהרווח כמותן הוא בצמצום.

רבא אמר

לתרץ באופן אחר את הקושיא על רב הונא בריה דרב יהושע ממשנתנו:

אפילו תימא,

תאמר לפרש משנתנו

בשאין מעדיף,

ו"כמותן" היינו, כמותן ממש, יש לפרש משנתנו באופן שאינו נותן את הסכך הכשר לצידו של הסכך הפסול ברווח שבין השיפודים,

אלא

, אם היו

השיפודים או ארוכות המיטה

נתונים

על הסוכה

שתי

[לאורכה], הרי הוא

נותנן

את הסכך הכשר

ערב

[לרוחבה]. והיינו, שמניח את ראשי הקנים על השיפודים. וכמו כן, אם היו השיפודים נתונים על הסוכה

ערב

[לרוחבה],

נותנן

לקני הסכך

שתי.

והואיל והירבה את הסכך הכשר על הפסול, שהרי ראשי הקנים הנתונים על השיפודים מצטרפים לחלקם הכשר שבין השיפודים, בטל מיעוט הסכך הפסול בסכך הכשר, שרבה עליו, וכאילו מסוככת הסוכה כולה בסכך כשר.

שנינו במשנה: המקרה סוכתו בשיפודים,

או בארוכות המטה

:

ארוכות המיטה הם קורות העשויות בריבוע כבסיס למיטה, וחבלים משוכים ביניהם, שעליהם מונחים הכרים והכסתות.

לימא,

האם יש לנו לומר, כי משנתנו, הפוסלת ארוכות המיטה לסיכוך משום דבר המקבל טומאה, אף שכאשר אינם מחוברים למיטה אין הם ראויים לשימוש, ואין עליהם תורת כלי לקבל טומאה,

מסייע ליה לרבי אמי בר טביומי?

דאמר רבי אמי בר טביומי: סככה

לסוכתו

בבלאי כלים

[בלאי בגדים], שאינם ראויים לקבל טומאה מחמת עצמם, לפי שאינם רחבים שלוש אצבעות, וכמו שיתבאר להלן, הסוכה

פסולה.

היות וקודם שנתבלו היו חלק מבגד שיש עליו תורת כלי לקבל טומאה, ולכן, אף שעתה אינם מקבלים טומאה, גזרו חכמים שלא לסכך בהם, שמא יבוא לסכך בכלים המקבלים טומאה.

וסברה הגמרא שמטעם זה פוסלת משנתנו את ארוכות המיטה לסיכוך, הואיל ובאו מכלי הראוי לקבל טומאה.

ודוחה הגמרא: אין משנתנו מדברת במסכך בארוכות המיטה לבד, אלא פירוש המשנה הוא

כדאמר רבי חנן אמר רבי

לפרש משנה אחרת [כדלהלן], שמדובר

בארוכה,

קורה העשויה לאורך המיטה,

ושתי כרעים

[רגלים] המחוברות לה - אחת למראשותיה, ואחת למרגלותיה. או

בקצרה,

קורה העשויה לרוחב המיטה למראשותיה או למרגלותיה,

ושתי כרעים

המחוברות לה.

ו

הכא נמי,

אף כאן שאמר התנא "בארוכות המיטה", אין כוונתו לקורות המיטה לבדן, אלא

בארוכה ושתי כרעים,

או

בקצרה ושתי כרעים.

והואיל ורגלי המיטה מחוברות לאותה קורה, לא פקע ממנה שם "כלי", והרי היא ראויה לקבל טומאה.

ו

היכא איתמר

מימרא זו

דרבי חנן אמר רבי?

אהא דתנן

[כלים יח ט]: