טעקסט־ווערסיע פֿון דעם בלאַט: אָריגינאַל און איבערזעצונג
פסחים 113a — תלמוד אויף ייִדיש
פסחים 113a פֿונעם תלמוד בבלי: צורת הדף מיט רש״י און תוספות, אַן איבערזעצונג און נאָטיצן. לייען אָנלײַן, בחינם.
אָריגינעלער טעקסט — פסחים 113a
ומשנינן:
אמרי: הני
,
גזייתא נינהו.
הללו הם השדים הולכים בשבילי הכרמים [שלא גזר עליהם אלא שלא יעברו ביישוב],
דשמיטי סוסיא
, והסוסים שלהם בורחים אל תוך העיר,
ואתו ודברי להו
, באים השדים להחזיר הסוסים משם, ורק אז הם מגיעים ליישוב.
אמר ליה רב לרב אסי: לא תדור במתא
אל תגור בעיר
דלא צניף בה סוסיא
, שלא נשמע בה קול צהלת הסוס,
ולא נבח בה כלבא
. כלומר, שאין בה סוסים וכלבים, שהם שומרים על העיר, שעל ידי הסוס הוא רץ אחר הגנבים לתופשם.
ואל תדור בעיר דריש מתא אסיא
, שראש העיר הוא רופא [פירוש אחר, תלמיד חכם], מפני שהם טרודים זה ברפואתו וזה בתלמודו, ואינם מתעסקים בצרכי הציבור.
ולא תנסיב תרתי
, אל תשא שתי נשים, שמא יתייעצו עליך רעה.
אי נסבת תרתי, נסיב תלת!
שא עוד אשה שלישית, כדי שהיא תגלה לך אם השתיים יתיעצו עליך רעה.
אמר ליה רב לרב כהנא: הפוך בנבילתא ולא תיפוך במילי!
עדיף שתעסוק בנבילה מאשר לעסוק הרבה בדיבורים שמביאין לידי ניבול פה.
פשוט נבילתא בשוקא
עסוק בהפשטת עורות מבהמות מתות
ושקיל אגרא
, ותשתכר מזה,
ולא תימא: כהנא אנא! וגברא רבא אנא! וסניא בי מילתא
ואינו לכבודי.
סלקת לאיגרא,
כשאתה יוצא לדרך, אפילו למקום קרוב,
שירותך בהדך
, קח מזונותיך עמך.
מאה קרי במתא בזוזא,
אפילו כשהמזונות בזול, כאשר מאה דלעות עולים בעיר רק זוז, בכל זאת,
תותי כנפיך ניהוו
, יהיו המזונות עמך.
אמר ליה רב לחייא בריה: לא תשתי סמא
. אל תתרגל לשתות סמים, ואפילו בתור רפואה [אם אפשר ברפואה אחרת], כי אתה עלול להתמכר להם ולהפסיד כספך.
ולא תשוור ניגרא.
אל תפסע פסיעה גסה לפי שהיא נוטלת מאור העינים.
ולא תעקר ככא
. אל תעקור שן חולה, שסופה להתרפאות.
ולא תקנא בחיויא.
אל תתגרה בנחש.
ולא תקנא בארמאה.
אל תתגרה בגוי כמבואר להלן.
תנו רבנן: שלשה אין מתקנאין בהן
.
ואלו הן: נכרי קטן, ונחש קטן, ותלמיד קטן
.
מאי טעמא?
משום
דמלכותייהו אחורי אודנייהו קאי.
מלכותם עומדת מאחורי אזנם. כלומר, הם עתידים לגדול, ואימתם תגדל, וינקמו ממך.
אמר ליה רב לאיבו בריה: טרחי בך בשמעתא,
יגעתי ללמדך גמרא,
ולא מסתייע מילתא,
ולא הצלחתי.
תא אגמרך,
בא אלמדך
מילי דעלמא: אדחלא אכרעיך
, בעוד החול על רגליך כשבאת מן הדרך,
זבינך זבין
, מכור מה שהבאת, כדי שתחזור ותקנה מיד, ותמכור שוב.
כל מילי זבין ותחרט
, כל דבר שמכרת והתייקר לאחר מכן, יכול אתה להתחרט על שמיהרת למכור.
בר מחמרא
יין,
דזבין ולא תחרט.
כי שמא אילו לא מכרת הוא היה מחמיץ.
שרי כיסך
, קודם פתח ארנקך וקבל המעות, ורק אחר כך
פתח שקיך
ותן התבואה לקונים.
קבא מארעא
, עדיף ללכת למקום קרוב ולהרויח מעט,
ולא כורא מאיגרא
, להרויח הרבה במדינת הים.
תמרי בחלוזנך
, אם יש לך תמרים בכלי המיועד לכך,
לבית סודנא רהיט
, רוץ לבית עושה השיכר לעשות מהם שיכר, כי אחרת אתה תאכל אותם ותפסיד [כי משיכר היו מרויחים הרבה, כדלקמן].
ועד כמה
, מאיזה כמות תמרים ומעלה מדובר?
אמר רבא: עד תלתא סאה
.
אמר רב פפא: אי לא דרמאי שכרא
, אם לא הייתי עוסק בעשיית שיכר,
לא איעתרי
לא הייתי מתעשר!
איכא דאמרי: אמר רב חסדא: אי לא דרמאי שכרא, לא איעתרי
.
מאי סודנא
, למה נקרא השיכר סודנא?
אמר רב חסדא: "סוד נאה"
, עצה טובה היא, שהרי מתעשרים ממנה,
וגמילות חסדים
שיכול לתת מהשיכר מתנה לעניים, ולעשות צדקה וחסד [לפי שאינו משקיע הרבה בקרן, והרווח מעשיית השיכר הוא גדול. רשב"ם].
אמר רב פפא: כל
"אגב"
, כל דבר שצריך לכתוב עליו שטר, כגון הלואה,
גביא בעי!
עדיין הוא צריך לגבותו, ויש טורח בדבר.
כל אשראי, ספק אתי ספק לא אתי
. ספק אם ישלמו המעות או לא.
ודאתי,
גם מה שיבוא לידך בשעה שישלמו,
מעות רעות נינהו
, שמשלמים מעט מעט בתשלומים.
שלשה דברים אמר רבי יוחנן משום אנשי ירושלים
:
א.
כשאתה יוצא למלחמה, אל תצא בראשונה אלא תצא באחרונה, כדי ש
אם תנוס,
תכנס בראשונה
.
ב.
ועשה שבתך חול, ואל תצטרך לבריות
.
ג.
והוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו
, לסחור ולעשות שותפות עמו.
שלשה דברים אמר רבי יהושע בן לוי משום אנשי ירושלים
:
א.
אל תרבה בגגות
[גירסת מהרש"א בגימ"ל]. אל תרבה לעשות מעשיך בפרהסיא במקום מגולה,
משום מעשה שהיה
, מעשה דוד ובת שבע שרחצה על הגג.
ב.
בתך בגרה, שחרר עבדך ותן לה!
היינו שימהר להשיאה, ואפילו לעבדו.
ג.
והוי זהיר באשתך מחתנה הראשון
.
מאי טעמא?
רב חסדא אמר: משום ערוה,
שלא תזנה עמו.
רב כהנא אמר: משום ממון
, שהיא תבזבז עליו את ממונך.
ואומרת הגמרא:
הא והא איתנהו
, שני הטעמים נכונים.
אמר רבי יוחנן: שלשה מנוחלי העולם הבא
הן.
אלו הן
:
א.
הדר בארץ ישראל
.
ב.
והמגדל בניו לתלמוד תורה
.
ג.
והמבדיל על היין במוצאי שבת
.
ומבארת הגמרא:
מאי היא?
מה טורח יש בכך שמבדיל על היין?
דמשייר מקידושא לאבדלתא.
כשיש לו רק מעט יין, מה שנשאר לו מיין הקידוש מניחו להבדלה, ואינו שותהו בסעודתו.
אמר רבי יוחנן: שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום
לשבח:
א.
על רווק הדר בכרך, ואינו חוטא
.
ב.
ועל עני המחזיר אבידה לבעליה
.
ג.
ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה
, ואינו ממעט מהמעשרות, על אף שהוא הפסד מרובה לגביו.
רב ספרא, רווק הדר בכרך הוה
.