טעקסט־ווערסיע פֿון דעם בלאַט: אָריגינאַל און איבערזעצונג
נדה 65a — תלמוד אויף ייִדיש
נדה 65a פֿונעם תלמוד בבלי: צורת הדף מיט רש״י און תוספות, אַן איבערזעצונג און נאָטיצן. לייען אָנלײַן, בחינם.
אָריגינעלער טעקסט — נדה 65a
"עד שתחיה המכה" תנן
שנינו בדין בקטנה, ולא ד' לילות בלבד.
אלא, דיהיב
שנתן
לה כולהו
את כולם
בימי נערות
.
אך גם זה לא יתכן כי
נערות י"ב חודש מי איכא?
וכי אפשר שימי הנערות ימשכו על פני י"ב חודש?
והא אמר שמואל: אין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשים בלבד!
וכי תימא: בציר מהכי
פחות מששה חדשים
הוא דליכא, הא טפי
אבל יותר מששה חדשים של ימי נערות
איכא.
ואפילו עד י"ב חודש.
הא
והלא "אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים
בלבד
"
קאמר
שמואל!
אלא
-
דיהיב לה
רבי
שתים
לילות
בימי קטנות ושתים בימי נערות
והיו ארבע בעילות אלו במשך י"ב חודש.
הא בעא מיניה רב חיננא בר שלמיא מרב
: קטנה, שלא הגיע זמנה לראות, שניסת, ונבעלה והיה דינה שמותרת לשמש עד שתחיה המכה, ולפני שהתרפאה המכה
הגיע זמנה לראות תחת בעלה
שנהייתה בת י"ב,
מהו?
האם דינה כהגיע זמנה לראות וניסת או לא?
אמר ליה: כל בעילות שאתה בועל
בזמן היותה קטנה שלא הגיע זמנה לראות -
אינן
נחשבים
אלא
כבעילה
אחת, והשאר
שלשת הלילות שתבעל בהן לאחר שתגדל ויגיע זמנה לראות,
משלימין לד' לילות
: כדין הגיע זמנה לראות וניסת ואם כן אין לומר שמדובר שראתה ב' לילות בקטנותה וב' בנערותה במשך שנים עשר חודש.
שהרי כל בעילותיה בקטנותה אינן נחשבות אלא לבעילה במשך לילה אחד בלבד, ונמצא שנותרו שלש בעילות לימי נעוריה ואי אפשר לחלקם לתקופות של שלשה - שלשה חדשים, כי בימי הנעורים יש רק ששה חדשים!?
אלא
: בהכרח מדובר
דיהיב לה
רבי
אחת בימי קטנות, ושתים בימי נערות, ואחת בימי בגרות.
אי אמרת בשלמא בוגרת בעלמא
, אם תאמר שדין כל בוגרת שניסת לאחר שבגרה, ש
יהבינן לה טפי
יותר מלילה אחת מובן מדוע נתן רבי לקטנה שניסת ובגרה תחת בעלה לילה אחת שלימה בבגרותה [לאחר שהחשבנו את כל לילותיה בקטנותה לאחת, ונתנו לה עוד שתי לילות בנערותה], ד
כי היכי דאהני
שכמו שהועילו כל בעילותיה ב
קטנות
ש
בימי נערות למבצר לה חדא,
פוחתים לה אחד בלבד, ומשום שהחשבנו כל בעילותיה בקטנות כאחת. כך שנשארו לה ג' לילות בימי נערות, כמו כן
אהני נמי
הועילו גם הלילות שנבעלה ב
נערות לבגרות
-
למבצר לה חדא
להפחית לה אחד בלבד, ולכן מתוך שתי הלילות שנותנים לכל בוגרת נותר רק לילה אחד.
אלא אי אמרת בוגרת דעלמא
שכל בוגרת שניסת נותנים לה לילה ראשונה בלבד, ו
לא יהבינן לה טפי
-
לא ליתב לה אלא בעילת מצוה
אחת בימי בגרות,
ותו לא!
משיבה הגמרא:
לעולם
-
דיהיב לה אחת בימי קטנות וג' בימי נערות.
מי סברת כל תלתא ירחי
כל שלשה חדשים נחשבים
חדא
"
עונה"
עונה אחת?
לא כך. אלא
כל תרי ירחי
שני חדשים
חדא
"
עונה
" נחשבים. ונמצא שאפשר ליתן לה שלש בעילות בשלש עונות בששת ימי הנערות, ובימי הבגרות אין לה כלום.
מנימין סקסנאה הוה שקיל ואזיל
היה בדרכו ללכת
לאתריה
למקום מגוריו
דשמואל
.
סבר
חשב
למעבד
לעשות
עובדא
"פסק הלכה"
כוותיה דרב,
כדעת רב, שבתולה בוגרת מותרת כל הלילה הראשון
ואפילו ראתה
דם קודם הנישואין.
אמר: לא פליג
חילק
רב בין ראתה בין לא ראתה.
קדים,
הקדים
שכיב באורחא
, מת בדרך לפני שהספיק לבצע את כוונתו [להורות כדעת רב ואפילו ראתה דם].
קרי שמואל עליה דרב: לא יאונה לצדיק כל און
, שלא אירע לרב שיכשל מנימין סקסנאה לעשות מעשה, כשהוא נתלה בהבנת דבריו כאילו אמר רב שמותרת כל הלילה אפילו בראתה דם .
אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב
:
כיון שנתקו שניו של אדם
, שהזקין -
נתמעטו מזונותיו,
שבאים לו בקושי.
שנאמר "גם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם
-
וחוסר לחם בכל מקומותיכם".
שנינו במשנה:
ראתה ועודה.
תנו רבנן, ראתה ועודה בבית אביה,
בית הלל אומרים: כל הלילה שלה, ונותנין לה עונה שלמה.
וכמה עונה שלמה?
פירש רבן שמעון בן גמליאל: לילה וחצי יום.
ומקשה הגמרא:
ומי בעינן כולי האי
וכי שיעור זמן "עונה" רב כל כך?
ורמינהי: הרי שהיו גתיו
שבהם דורכים את הענבים כדי להוציא מהם את המיץ, כדי לעשות יין,
ובית בדיו
שמוציאים שם את השמן מהזיתים,
טמאות
.
ובקש לעשותן בטהרה
לטהרם שלא יטמאו את המשקה שנמצא בהן.
כיצד הוא עושה?
הדפין
שנותנים על הענבים כדי ללחוץ עליהם,
והלולבין
שמנקים בהם את הגת,
והעדשין
, הגתות עצמן שהענבים נתונים בהן -
מדיחן
, שוטף אותן במים כדי שלא ישאר מהיין ומהשמן הטמאים.