טעקסט־ווערסיע פֿון דעם בלאַט: אָריגינאַל און איבערזעצונג
נדרים 88a — תלמוד אויף ייִדיש
נדרים 88a פֿונעם תלמוד בבלי: צורת הדף מיט רש״י און תוספות, אַן איבערזעצונג און נאָטיצן. לייען אָנלײַן, בחינם.
אָריגינעלער טעקסט — נדרים 88a
ומתרצינן:
אמר רבא,
אין לדמות את שני הדברים.
הכא מעניניה דקרא והכא מעניניה דקרא
[כל פרשה וענינה], ואין המחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה האם ידיעה חלקית נחשבת ידיעה, אלא מחלוקתם היא כיצד לדרוש את הפסוקים בפרשת רוצח בשוגג.
רבי יהודה סבר, גבי רוצח כתיב "ואשר
יבא את רעהו ביער",
ומפסוק זה יש ללמוד שפרשה זו אמורה ב
כל ד"בר מיעל ליער"
[כל אדם שהוא בר יכולת להכנס ליער].
וסומא נמי, "בר מיעל ליער" הוא.
ואם כן כבר יש לרבות מפסוק זה את הסומא.
ואי אמרת
שמהפסוק
"בלא ראות"
דרשינן
לרבות את הסומא,
אם כן יהיה קשה, מדוע צריך לכך דרשה מיוחדת?
דהלא
מ"יער" נפקא ליה.
אלא, שמע מינה
שיש לדרוש את הפסוק
"בלא ראות"
-
פרט לסומא.
ו
רבי מאיר סבר,
שבפרשת רוצח
כתיב "בבלי דעת".
ומפסוק זה יש ללמוד שפרשה זו אמורה ב
כל ד"בר מידעל ידי
[כל אדם שהינו בר ידיעה],
וסומא לאו "בר מידעל ידי הוא.
ואם כן, כבר יש למעט מפסוק זה את הסומא.
ואי אמרת
שמהפסוק
"בלא ראות"
דרשינן
פרט לסומא,
אם כן יהיה קשה, מדוע צריך לכך דרשה מיוחדת? והלא
מ"בלי דעת" נפקא ליה.
אלא, שמע מינה,
שיש לדרוש את הפסוק
"בלא ראות", לרבות את הסומא.
מתניתין:
המדיר הנאה מחתנו
[אדם שהדיר את חתנו מלהנות מנכסיו].
והוא רוצה לתת לבתו מעות,
והרי כל מה שיתן לה יהא שייך לבעלה, כי כל מה שקנתה אשה קנה בעלה.
אומר לה: הרי המעות האלו נתונין לך במתנה, ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן.
ואין לך רשות להשתמש בזה
אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך.
כלומר: רק להשתמש במעות אלו לאכילה.
גמרא:
אמר רב: לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת בפיך.
אז אין הבעל קונה מעות אלו, כיון שאף לה אין זכות במעות אלו אלא לענין אכילה.
אבל אמר: מה שתרצי עשי,
שנתן לה זכות להשתמש במעות אלו לכל מה שהיא רוצה -
קנה יתהון בעל.
לפי שכל מה שיש לאשה קונה הבעל. וכיון שהאשה יכולה להשתמש בזה לכל דבר, הרי זה שלה לגמרי, וממילא קונה את זה הבעל.
ושמואל אומר: אפילו אמר "מה שתרצי עשי", לא קנה יתהון בעל.
כי היות שהתנה ואמר שמעות אלו נתונים לך על מנת שלא יהא לבעלך רשות בהם, מועיל התנאי, ואין בעלה זוכה בזה.
מתקיף לה רבי זירא
: