טעקסט־ווערסיע פֿון דעם בלאַט: אָריגינאַל און איבערזעצונג
נזיר 22a — תלמוד אויף ייִדיש
נזיר 22a פֿונעם תלמוד בבלי: צורת הדף מיט רש״י און תוספות, אַן איבערזעצונג און נאָטיצן. לייען אָנלײַן, בחינם.
אָריגינעלער טעקסט — נזיר 22a
לכן
תנא נמי רישא
: "
סופגת
את הארבעים", אף שהוא פשוט.
תא שמע
מברייתא - שהובאה לעיל יט א - שהבעל "מיעקר עקר":
האשה שנדרה בנזיר ונטמאה
והפרישה לקרבן טומאתה שתי תורים אחד לחטאת ואחד לעולה וכן כבש לאשם,
ואחר כך הפר לה בעלה
, הרי היא
מביאה
את
חטאת העוף
שהפרישה
ואינה מביאה
את
עולת העוף
וכן אינה מביאה את אשמה, וכפי שיתבאר הטעם בגמרא.
ומוכיחה הגמרא:
ואי סלקא דעתך בעל מיגז גייז, תייתי נמי
[תביא גם]
עולת העוף
, וכן את האשם!? ומקשינן:
ואלא מאי מיעקר עקר!?
אם כן
חטאת העוף נמי לא תייתי
[לא תביא אף את החטאת], שהרי היא כאילו לא היתה נזירה מעולם!?
ומשנינן:
הכי נמי
, אכן כן הוא הדין שהיות ו"מיעקר עקר" לא היתה צריכה להביא אפילו חטאת העוף.
ו
הטעם שהיא מביאה, הוא משום ד
הא מני
\- ברייתא זו -
רבי אלעזר הקפר
, שהנזיר חוטא הוא על שציער עצמו מן היין ולשם כך באין הקרבנות, ונמצא שאף על פי שהפר לה בעל ועקר את הנזירות למפרע ומעיקר הדין ודאי שלא היה ראוי לחייבה להביא חטאת, מכל מקום סיבה קלושה הרי יש לה להביא כיון שסוף סוף ציערה את עצמה מן היין, ולכן:
חטאת העוף שמצינו שמביאים אותה אפילו כשאין טעם גמור להביא אותה, שהרי פעמים שהיא באה אף על הספק, לכן מביאים אותה אפילו כשנעקרה הנזירות למפרע, כיון שיש טעם כל שהוא, שהרי ציערה את עצמה מן היין -
אבל עולת העוף ואשם אינה מביאה, כיון שנעקרה הנזירות למפרע.
דתניא
:
רבי אלעזר הקפר בריבי
[גדול בדורו]
אומר
:
מה תלמוד לומר
בנזיר שנטמא: "
וכפר עליו מאשר חטא על הנפש
" ולשון "על הנפש", משמע שחטא בנפש אדם,
וכי באיזו נפש
אדם
חטא זה!?
אלא מפני שציער עצמו מן היין נקרא חוטא
.
והלא דברים קל וחומר: ומה זה
הנזיר
שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא
, וכמו שנאמר "אשר חטא",
המצער עצמו מכל דבר
ויושב בתענית
על אחת כמה וכמה
שנקרא "חוטא".
תא שמע
שבעל "מיגז גייז":
דתניא בהדיא
:
האשה שנדרה בנזיר, ושמעה חברתה ואמרה
"
ואני
",
ובא בעלה של ראשונה והיפר לה, היא
הראשונה
מותרת
שהרי היפר לה בעלה,
וחברתה אסורה
כיון שאין ההפרה עוקרת את הנזירות למפרע.
רבי
שמעון אומר
:
אם אמרה לה
"
הריני כמותיך
",
שתיהן מותרות
.
כלומר: אם בשעת הנדר אמרה סתם "ואני" ואחר כך פירשה דבריה שלא נתכוונה לקבל על עצמה נזירות אלא אם כן לא תופר נזירותה של חברתה, אף היא מותרת.
שמע מינה: בעל מיגז גייז!