רש״י אויף יומא ט: (9b) — דער פירוש אָנלײַן

ששהו את קיניהן - שהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים והם היו בעלי גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן והנשים ממתינות שם עד שיקריבום ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן ומבטלין את הנשים מפריה ורביה:

מהשתרע - דריש בנוטריקון מהשתרר ריע אחד:

שני ריעים - צלם שהעמיד מנשה בהיכל צרה לשון ריעות כשתי נשים לאיש אחד וכעסתה צרתה (שמואל א א׳:ו׳) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור (ויקרא י״ח:י״ח):

ועליהם - אמקדש ראשון קאי:

ראשיה בשוחד ישפוטו - סיפה דקרא ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו וגו':

ושלש גזירות - שדה עיין ובמות יער ועיין חורבא במטאטא השמד (ישעיהו ד) כמו ויעה ברד מחסה כזב (שם כח):

שנתגלה עונם - לא היו מכסין פשעיהם:

נתגלה קצם - לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם (ירמיהו כ״ט:י׳):

אחרונים לא נתגלה עונם - בני מקדש שני רשעים היו בסתר:

בירה תוכיח - בית המקדש:

עידיכם בירה - בנין הבית עד לכם בדבר שלא חזר לנו וחזר לראשונים:

סנינא לכו - לכל בני בבל שלא עלו בימי עזרא ומנעו שכינה מלבוא מלשוב לשרות בבית שני:

נמשלתם ככסף - שאינו נרקב כך לא הייתם חסרים שכינה:

כדלתות - שער שיש בו שני דלתות פותח אחד וחבירו סוגר כך עליתם לחצאין:

שהרקב שולט בו - מקצתו תולעת אוכלתו מתוכו ומקצתו קיים כך קצת חזון שכינה היה שם וכלו לא היה:

מאי ארז - מאי נמשלתם לארז דקאמר:

אמר עולא ססמגור - מכתתו ומגררו מבפנים ססמגור שם תולעת:

מאי ססמגור - כלומר למה נמשלו בבית שני לססמגור לענין שריית שכינה:

א"ר אבא בת קול - נשתייר להו כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט:

שדי גברא בינייהו - או הרוחץ תחליף או הפושט היד אי ר"ש בן לקיש הוה הרוחץ זעירי פשט לו היד או רבה בר בר חנה פשט לו היד ור"א היה הרוחץ:

כי אתא - ר"ש בן לקיש לקמיה דר' יוחנן וסיפר לו כך אמרתי לו לפלוני: