רש״י אויף יבמות קטז. (116a) — דער פירוש אָנלײַן

דלמא מסר ליה - נתנו לו ולא קנו מידו בקנין ושמא יחזור בו ליכא למיחש להכי דאותיות כגון שטר נקנות במסירה בלא קנין ואין יכול לחזור בו:

גבן הוה - אצלנו היה בנהרדעא וגיטא כתיב בסורא:

הכא לא חיישינן - דהא איבדקא כל נהרדעא ולהאי ענן ליכא למיחש דהא אמרי סהדי כו' ואביי לא חייש לדלמא אזיל ליה לעלמא ובדיקה הוא דקמצריך באותו מקום:

הכא חיישינן - הואיל והוחזק איש אחר בעירו כשמו:

גמלא פרחא - הולך מהר כעוף פורח:

בקפיצה - על ידי שם:

מילי מסר - ואע"פ שלא היה עמהם שמא מתחלה אמר להם בעירו כתבו גט לאשתי ואח"כ הלכו העדים לסורא:

שילי והיני - מקומות הן:

ה"ג מאי הוי עלייהו דשומשמי - מי חיישינן שמא פינן:

אמרו הכי - בשעת כעסן:

מ"ט דקטטה - דתנן במתניתין כי אמרה מת בעלי לא מהימנא:

דמשקרא - מרוב שנאה מתכוונת לאסור עצמה עליו:

דאמרה בדדמי - כל מקום סכנה שראתה אינה נותנת דעתה לומר שמא לא מת ולא אנשא דהואיל וסניא ליה לא דייקא כולי האי: