רש״י אויף שבועות כג. (23a) — דער פירוש אָנלײַן

גמ' ודלמא על ידי אניגרון - שהוא מין מאכל כדתניא בתוספתא דביצה הביאו לפניו אניגרון ואכסיגרון ועליהן פלפלין שחוקים ורגילין לתת לתוכן יין כדתניא בתוספתא דדמאי או תרומת יין לתוך אניגרון ואכסיגרון:

מיא דסילקא - תבשיל של תרדין:

מיא דכולהו שלקי - שלקות של ירק:

מידי דמשכר - כלומר דרך שכרות:

דלמא - ושכר דקרא לאו איין קאי אלא דבילה קעילית קאמר שהיא משכרת קעילית על שם מקומה:

אף אנן נמי תנינא - דשתיה בכלל אכילה:

מתני' נמי דיקא - דשתיה בכלל אכילה:

ודלמא למיפטר נפשיה מאחרנייתא קאמר - אמאי קתני חייב על כל אחת ואחת דלמא האי דפריש להו לאו לאפושי בשבועות קאתי אלא למיפטר נפשיה בשבועה מדברים אחרים דאי אמר לא אוכל סתם היה נאסר בכל האוכלים:

הל"ל - שלא אוכל חטין ושעורים וכוסמין וכי אמר פת פת לחלק:

ודלמא לכוס - כלומר אי אמר הכי הוה משמע שלא יהא כוסס חטין כמות שהן אבל הפת היה אוכל:

ה"ל למימר פת חטין ושל שעורין - דכיון דאמר ושל אפת קאי: