רש״י אויף שבת מט. (49a) — דער פירוש אָנלײַן

רש״י אויף שבת מט. (49a): דער גאַנצער טעקסט פֿון פירוש, דיבור אחר דיבור, לעבן דעם בלאַט פֿונעם תלמוד בבלי. לייען אָנלײַן, בחינם.

טעקסט פֿון רש״י

וגזרו על הטומאה שלא בשעת מלאכה - שיהא חיבור:

ועל הזאה שבשעת מלאכה - שלא יהא חיבור הלכך חיבור לטומאה לעולם ואין חיבור להזאה כלל:

לחין מחמת עצמן - מחממות טפי מלחין מחמת משקין שנופלין עליהן משיבשו:

ה"ג מוכין לחין מחמת עצמן היכי משכחת לה:

ממרטא דביני אטמי - מצמר הנמרט מבין ירכותיה של בהמה שהוא מלא זיעה והוא לח מעצמו להכי קרי ליה מרטא דלאו בר גיזה הוא:

מתני' נעורת - דק דק שנוערין מן הפשתן וקורין ארישט"ש:

נסורת - שמנסרים הנגרים מן העצים:

ובפירות - כגון חטין וקטניות:

כנפי יונה - נוצה:

גמ' שלא יפיח - שיכול להעמיד עצמו בשעת הרוח:

שלא יישן בהן - שמא יפיח או יראה קרי אבל אם יכול להזהר שלא יישן בהן כל הגופים נקיים בהפחה שיכולין להעמיד עצמן:

ינקרו את מוחו - שהוא תחת התפילין. ינקרו לשון ניקור עינים:

קסדור - מנישטרא"ל שהיה ממונה על כך:

כנפי יונה - כדמפרש לקמיה מפני שהם מצות והם מגינין לישראל והויא להם ככנפים ליונה שהיא נמשלת ליונה והמצות ככנפים:

כנפיה מגינות עליה - מן הצנה ומכל עוף ואדם הבא עליה היא נלחמת ומכה בראש גפה מה שאין כן בשאר עופות:

הרי הוא כזבל - דמוסיף הבל:

מתני' שלחין - עורות כמו והפשיט תרגום וישלח:

ומטלטלין אותן - בין שטמן בהן בין שלא טמן בהן דחזו למזגא עלייהו:

ואין מטלטלין אותן - דמוקצות הן לטוות ולארוג:

כיצד הוא עושה - זה שטמן בהן כיצד יטול קדרתו הואיל ואסור לטלטלן שהרי היא טמונה כולה בהן:

נוטל כיסוי - של קדרה שיש תורת כלי עליה ואף על גב שהן עליה לא איכפת לן דלא נעשית בסיס להן שאין עשוי אלא לכסות קדרה:

רבי אלעזר בן עזריה אומר קופה מטה על צדה ונוטל - כשבא ליטול הקדרה מטה הקופה על צדה:

שמא יטול - הקדרה ויפלו הגיזין שמכאן ומכאן לתוך גומא שישבה בהן ואם יצטרך לחזור ולהטמינה לא יוכל לטלטל גיזין לכאן ולכאן ולעשות גומא להחזירה בתוכה:

נוטל ומחזיר - בגמרא מפרש לה:

גמ' שלחין של בעה"ב תנן - דמותר לטלטלן שאין עומדין לימכר ולא קפיד עלייהו כי מטנפי וחזי למזגא עלייהו:

אבל של אומן - שעומדות למוכרן קפיד עלייהו הלכך לא למזגא קיימי ואין מטלטלין אותן: