רש״י אויף שבת קמו. (146a) — דער פירוש אָנלײַן

כשבא נחש על חוה - כשנתן לה עצה לאכול מן העץ בא עליה דכתיב (בראשית ג׳:י״ג) הנחש השיאני לשון נשואין:

גרים מאי - שלא היו על הר סיני מהיכן פסקה זוהמא:

מזלייהו הוו - בסיני וכל שעמדו על הר סיני נתקדשו ונטהרו ונתרפאו מכל מום ואף עורים ופסחים שהיו בישראל כדתניא בספרי:

ופליגא - הא דאמרן דלא פסקה זוהמא עד סיני:

מתני'. שובר אדם חבית - מליאה גרוגרות בסכין או בסייף לאכול ממנה גרוגרות דאין במקלקל שום איסור בשבת:

ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי - לנוקבה יפה בפתח נאה:

אין נוקבין מגופה - הדבוקה בפה החבית לעשות נקב אלא נוטל את כולה אבל כי נקיב לה מתקן פתחא:

וחכמים מתירין - דאין דרך פתח לחבית בכך:

ולא יקבנה מצידה - בגמרא מפרש לה:

שהוא ממרח - ויש כאן משום ממחק:

בערב - מדינה:

מחטאת - שמא מירח השעוה לדובקה בדופני הכלי סביב הנקב:

גמ' לא שנו - דשובר החבית ומטלטל הסייף לכך:

אלא בדרוסות - שהגרוגרות דרוסות בעיגול וחותכין ממנו בקורדום או בסייף ואיידי דמטלטל סייף לחתוך גרוגרות תבר ביה נמי לחבית:

אבל מפורדות - שא"צ לחתכן לא יטלטל סייף לשבור החבית דמתני' ר' נחמיה דאמר אין כלי ניטל אלא לתשמיש המיוחד לו כדמוקי לקמן:

ואינו חושש - ואע"ג דיין לאו למחתכיה קאי:

רבנן היא - דפליגי אדר' נחמיה ואמרי כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך:

חותלות - כלי של כפות תמרים ועושין כמין סלים ונותנים לתוכן תמרים רעים להתבשל:

מתיר - אם הכסוי קשור בחבל:

אבל לא מפקיע - סותר שרשרות החבל בכלי:

ולא חותך - דאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו וסכין אינו עשוי לכך:

למיברז - לתחוב פויינדור"א בלע"ז:

בבורטיא - ברומח לתוחבו בדופניה לנקבו:

לעין יפה - להרחיב מוצא היין בנקב גדול מדלא נקיב ליה כדרך הנוקבין נקב עגול ויפה:

התם ודאי לעין יפה קמיכוין - שמרחיב פיה למטה ממגופתה כדקתני מתיז את ראשה שפת פיה:

לפתוחי מיפתח - יטול מגופתה:

למעלה - בראש המגופה התם הוא דשרו רבנן דלאו אורחא למיעבד פתחא התם אלא נוטל כל המגופה:

אבל מצדה - זמנין דעבדי לה משום פתחא ואינו רוצה לפותחה למעלה שלא יפול עפר או פסולת ביין:

היינו דקתני ולא יקבנה מצדה - ואמגופה קאי ודברי הכל:

מחלוקת מן הצד - התם הוא דקאסר רבי יהודה משום דאיכא דעבדי ליה פתחא:

אין נוקבין נקב חדש - בכלי:

נקב ישן - שנסתם דכי חוזר ופותח לאו כעושה פתח הוא שהרי עשוי ועומד וסתימתו לאו כלום:

אוסופי נמי קמתקן פתחא - שמרחיבו ויש כאן משום גמר מלאכה:

הבלא - סרחון שלא ימותו התרנגולין:

ואם בא להוסיף מוסיף - ולא גזרינן דילמא אתי לאוסופי בלול של תרנגולין דלא מוסיף איניש עליה: