רש״י אויף ראש השנה יז: (17b) — דער פירוש אָנלײַן

למי שמשים עצמו כשירים: צדיק - במשפט אמת:

חסיד - נכנס לפנים מן השורה:

ולבסוף - כשרואה שאין העולם מתקיים בדין:

ה' ה' - מדת רחמים אני מרחם קודם שיחטא ואני מרחם אחר שיחטא אם ישוב:

ברית כרותה לשלש עשרה מדות - הללו שאם יזכירום ישראל בתפלת תעניתם אינן חוזרות ריקם:

הנה אנכי כורת ברית - על האמור למעלה:

בינתים - בין ראש השנה ליום הכפורים:

עתים לטובה כו' - פעמים שהעתים הנתונים לסוף השנה לטובה היא להקל עליה מן הפורענות הנגזר עליה בר"ה:

ופעמים שהוא לרעה - לפחות מן הטובה שפסקו לה:

על הארץ שצריכה להם - על השדות ועל הכרמים ועל הגנות:

שלא בזמנן - לפני הזריעה:

ועל הארץ שאינה צריכה להם - ביערות ובמדברות:

סימניות - בין פסוק לפסוק יש סימנין הפוכין כזה (ציור):

אכין ורקין - באין לדרשה למעט את הדיבור כאכין ורקין שהן מיעוטין לומר לא בכל שעה שיצעקו אל ה' בצר להם יוציאם ממצוקותיהם אלא אם כן צעקו קודם גזר דין: