רש״י אויף פסחים קב. (102a) — דער פירוש אָנלײַן
רש״י אויף פסחים קב. (102a): דער גאַנצער טעקסט פֿון פירוש, דיבור אחר דיבור, לעבן דעם בלאַט פֿונעם תלמוד בבלי. לייען אָנלײַן, בחינם.
טעקסט פֿון רש״י
מאן תנא - להך ברייתא דקתני אע"ג דדברים הטעונין ברכה לאחריהן צריך לברך רבי יהודה היא:
חברים שהיו מסובין ועקרו כו' - ולא גרסינן לשתות יין:
ומקשינן אלא טעמא דבדברים הטעונין ברכה לאחריהם - משום הכי פליגי רבנן עליה דר' יהודה:
הא בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן - אפילו רבנן מודו דצריך לברך פעם אחרת בתחלה:
לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן - דאמר לעיל שינוי מקום אין צריך לברך ולא מפליג בין דברים הטעונין לדברים שאינן טעונין:
לאו אותביניה חדא זימנא - לעיל:
ה"ג תניא כוותיה דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין כו' - והיינו כרב חסדא דאמר דברים שטעונין ברכה לאחריהן אין צריך לברך והא בהדיא מסייעא לרב חסדא מדקתני יין אבל בההיא דלעיל לא תנא יין בהדי':
ואומר עליו קידוש היום - באמצע סעודתו:
ושני - מיד אומר עליו ברהמ"ז ומפסיק כדאמר ר' יהודה לעיל ומיהו הואיל והגיע עונת קידוש צריך לקדש תחלה לא גרסינן ראשון אומר עליו ברכת המזון שני אומר עליו קדושת היום: