רש״י אויף נדרים ל: (30b) — דער פירוש אָנלײַן

ההולכים מעכו ליפו - אסור בלבד:

אלא אפי' ממי שדרכן לפרש - אסור הואיל וסופן לעלות ליבשה הוו בכלל יושבי היבשה:

מתני' אסור אף בסומין - דלא נתכוין זה אלא במי שהחמה זורחת עליו:

גמ' מדלא אמר מן הרואין - דאילו אמר הכי היה מותר בסומין ומדאמר מרואי חמה משמע ממי שחמה זורחת עליו לאפוקי דגים שבים ועוברין שבמעי אמן שאין חמה רואה אותן שמותר בהן:

מתני' הנודר משחורי הראש אסור בקרחים ובעלי שיבות - דשחורי הראש משמע שנודר מאותן שהיו שחורי הראש:

ומותר בנשים - מפרש בגמרא:

גמ' מאי טעמא - אסור בקרחים:

מדלא אמר מבעלי שיער - דאילו אמר מבעלי שיער היה מותר בקרחין:

זימנין מיכסו רישייהו וזימנין מיגלו - והוו שחורי ראש:

אבל נשים לעולם מיכסו - שאינם שחורי הראש ועטופות כל שעה בלבנים:

וקטנים לעולם מיגלו רישייהו - כלומר איהו כי נדר אדעתא דגדולים נדר והני כיון דלאו גדולים נינהו ולא נהיגי מנהג גדולים להכי ליתנהו בכלל גדולים ומותר בהן:

מתני' הנודר מן הילודים - משמע שכבר באו לעולם כמה דכתיב הילודים במדבר (יהושע ה):

מותר בנולדין - באותן העתידים להוולד:

וחכמים אומרים - אסור בשניהן דלא נתכוין זה אלא מכל מי שדרכו להוולד חכמים דסיפא היינו ת"ק:

גמ' לרבי מאיר - דמתיר אף בילודים:

ולא מיבעיא בנולדים - נמי דמתיר:

אלא ממאן אסור - כלומר א"כ ממה נדר:

חסורי מיחסרא והכי קתני מן הנולדים אסור בילודים - דכיון שנודר באותן שעתידים להוולד כ"ש שאסר עצמו באותן שכבר נולדו רבי מאיר אומר אף הנודר מן הנולדים וכו' כי היכי וכו':

והא עדיין - אפי' מנשה זקינו של יאשיהו לא בא לעולם:

ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם - דדרכן של בכי אדם לקרות נולדין לאותן שעדיין לא נולדו ואם נדר מן הנולדין אסור בהן:

וחכ"א לא נתכוין זה וכו' - דבין בנולדין ובין בילודין אסור:

לאפוקי עופות ודגים - שאין נולדים ממעי אמן אלא מטילין ביצים ומתחממים ויוצאין: