רש״י אויף מועד קטן כז: (27b) — דער פירוש אָנלײַן

גמ' כליכה - מטה של מתים:

על גבי נדות מתות - הכלים שנשתמשו בהן בעודן בחיים שנטמאו בנגיעתן שהנדה מטמאה בנגיעתה אדם וכלים:

והיו נדות חיות מתביישות - שעושין בהן מה שאין עושין לשאר מתות:

קשה לקרוביו - בתכריכין טובים:

צרדא - קנבוס:

בר זוזא - הנקנה בזוז:

אין מועד לפני חכמים - שיכולין להספידו:

על לב - מטפח כנגד הלב:

ביד - קופץ יד זו לזו:

ברגל - מכה רגלו בקרקע:

מפני הסכנה - שהופך הסנדל ושובר רגלו:

ניענע ראשו - שנראה שניחם מעצמו:

לכל אומרים שבו - כשעומדין לפני הנשיא:

חבורתא איכא - חבורות הן שאלו קוברין מתים שלהם לבדם ואלו קוברין מתים שלהם לבדם:

ולא ישוב עוד וגו' - משמע מכאן ואילך לא יעשה לעולם תשובה: