רש״י אויף מנחות צג. (93a) — דער פירוש אָנלײַן

ולא קרבן חבירו - שאין אדם סומך על קרבן חבירו:

ולא על קרבן עובד כוכבים - דסמיכה בבעלים בעינן:

כל בעלי קרבן - מי שיש לו חלק בקרבן סומך עליו:

ורבי חנניה אמר ליה איפכאי - כלומר דאתני יורש סומך ויורש מימר כי היכי דלא תקשה ליה מתניתין:

אמר ליה לא צריכת - דמתניתא דתני אינו סומך ואינו מימר רבי יהודה היא:

ויליף תחלת הקדש - דהיינו תמורה שמקדישה תחילה מסוף הקדש מסמיכה שהוא סומך בשעת שחיטה דתכף לסמיכה שחיטה:

יורש אינו סומך - כדאמר קרבנו ולא קרבן אביו:

עובד כוכבים וחבירו מחד קרא נפקא - דזה וזה איננו שלך ותרוייהו מהאי טעמא הוא דסמיכה בבעלי' בעינן:

אינו מדבר אלא בלשון זכר - לא יחליפנו ולא ימיר בלשון זכר הוא:

מה סופינו - כלומר היאך נרבה את האשה:

תלמוד לומר המר ימיר - לרבות את האשה:

ורבנן נפקי לאשה מואם:

גמ' אתיא סמיכה - לכל קרבן מסמיכה דזקני עדה דפר העלם דבר של צבור דמה להלן סומא לא דאמרינן (סנהדרין דף יז.) אתך בדומין לך:

מעולת ראייה - דהתם כתיב יראה יראה ואמרינן (חגיגה דף ד:) פרט לסומא: