רש״י אויף מגילה יג: (13b) — דער פירוש אָנלײַן

לא יגרע מצדיק עיניו - נותן עיניו במעשה הצדיקים לשלם להם אף לימים רבים מדה במדה:

זכתה ויצא ממנה שאול - שהיה צנוע:

זכה ויצאת ממנו אסתר - בתרגום של מגילה מייחס מרדכי ועושהו עשירי לשאול ומשאול עד בנימין וכתיב היא אסתר בת דודו ואין לו ראיה אחרת בכתובים שיצאה משאול:

מסרתן - ללאה והוא צניעות שלא יתפרסם הדבר שמסר לה סימנין:

שנאמר לא יגרע מצדיק עיניו - וסיפיה דקרא ויושיבם לנצח ויגבהו והיינו גדולה לדורות:

ואם הגיס דעתו כו' - הכי סמכי קראי ויושיבם לנצח ויגבהו ואם אסורים בזקים על ידי שמגביהין עצמן באין לידי עניות ויסורים:

וטובלת - מחמת נקיות שלא תהא מאוסה לצדיק משכיבתו של אחשורוש:

אדון על עבדיו - ויקצוף פרעה על שני סריסיו:

לשון טורסי - שם מקום:

לא ראינו שינה - מתוך שהיתה חביבה עליו היה מרבה בתשמיש וצמא לשתות:

משמרתי ומשמרתך - אתה ממונה על עבודה אחת ואני ממונה על עבודה אחרת:

הכי גרסינן אחר הדברים האלה גדל המלך את המן וגו' - בתר בגתן ותרש כתיב:

וקא בעי הש"ס אחר מאי - מה העיד עליו הכתוב שלא גידלו עד שבא מעשה הזה:

אחר שברא הקדוש ב"ה רפואה למכה - העתידה לבא לאחר זמן:

כרפאי לישראל - ואחר כך נגלה עון אפרים ע"י מכה שאני מביא עליהן:

הפיל פור - ומהו פור הוא הגורל מיום ליום באיזו יום יפול הגורל וכן מחודש לחודש והגורל של כולן הטיל ביום אחד ונפל לו הגורל על אחד:

בשבעה באדר מת משה - שנאמר והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון (יהושע ד׳:י״ט) צא מהם למפרע שלשים יום באבלו של משה ושלשה ימים שהכינו להם צידה שנאמר הכינו לכם צידה כי בעוד שלשה ימים אתם עוברים וגו' (שם א) הרי בשבעה באדר מת משה:

ובשבעה באדר נולד - דכתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום (דברים ל״א:ב׳) היום מלאו ימי ושנותי כדאי הלידה שתכפר על המיתה:

אית בהו רבנן - מתשובתו של המן אנו למדין שכך היה אחשורוש משיבו:

קרחה אני עושה במלכותך - שמלכות אחת מליאה מהם:

מדינתא - מדינה קטנה:

ולא נסבי מינן - נשים:

ואת דתי המלך אינם עושים - אונגריות ומסים וגולגליות וארנונות אינן נותנין:

דמפקי ליה לשתא בשה"י פה"י - שבת היום פסח היום ואנו אסורים במלאכה:

אין שוה - אין נאה ואין חשש להניחן:

משמיעין - בית דין מכריזין שיביאו שקלים למקדש:

ועל הכלאים - שגדלו הזרעים קצת וניצן ניכר ועוקרין אותן משדותיהן בהכרזת בית דין: